צילום: PIXABAY
תעשיית הפורמטים הישראלית משגשגת בשנים האחרונות ברחבי העולם, וישראל הפכה ל"מעצמת פורמטים" ויצרנית תוכן טלוויזיוני משמעותית וקריאיטיבית, אשר מצליחה לעורר עניין, לפתח וליצור פורמטים מוצלחים, ולמכור אותם לעשרות מדינות ברחבי העולם, בהיקף של כמעט 400 מיליון דולר בשנת 2016.
הבעלות בזכויות יוצרים ביצירה הינה הדבר החשוב ביותר, אשר ממנו נגזרת היכולת למסחר את היצירה ולהתיר פעולות שונות ביחס אליה, כמו גם הזכות לקבלת תמלוגים בגין שימושים שייעשו בה.
הכתבה באדיבות אייל ברוק- עו"ד לזכויות יוצרים וקניין רוחני
זכויות היוצרים נחלקות לשניים:
זכויות כלכליות, הכוללות את אגד הזכויות הבלעדיות הבאות : זכות העתקה, זכות פרסום, זכות ביצוע בפומבי, זכות שידור, זכות לבצע יצירה נגזרת (לדוגמא עיבוד או יצירה חדשה המבוססת בצורה מהותית על היצירה המקורית), זכות השכרה, זכות ההעמדה לרשות הציבור.
אגד שני של זכויות הינו הזכויות המוסריות, הכולל את הזכות לקבלת קרדיט" בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין", וכן את זכות השלמות, כלומר ש"לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר". חוק זכות יוצרים קובע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של עד 100,000 ₪ לכל הפרה.
אך עולה השאלה האם ניתן בכלל להגן על הזכויות בפורמט טלויזיוני?
חוק זכות יוצרים קובע הגנה על ארבעה סוגים של יצירות: יצירות ספרותיות, אמנותיות, דרמטיות ומוסיקליות. יצירה דרמטית, הינה, בין היתר, גם יצירה קולנועית, הכוללת גם יצירה טלויזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלווזיונית".
אלא שבדרך כלל המפתח להצלחת פורמט הינו הרעיון הייחודי העומד בבסיסו. כך למשל, הרעיון המרכזי בפורמט "הישרדות" הינו קבוצת אנשים הנבחרת על ידי ההפקה, אשר נשלחת למקום קשה למחיה, כגון אי בודד, והם נדרשים לחיות שם תקופת זמן, להתמודד במשימות שונות ועל פי תוצאות המשימות לקבל פרסים שונים ולקבוע מי ממשיך במשחק ומי מודח.
האם ניתן להגן על הרעיון העומד בבסיס הפורמט?
סעיף 5 לחוק זכות יוצרים, קובע כי זכות יוצרים ביצירה לא תחול על רעיון, ואולם על דרך ביטויו תחול זכות היוצרים.
ההבחנה בין רעיון לבין צורת הביטוי הינה מהעקרונות החשובים ביותר בדיני זכויות יוצרים, והיא מנסה לאזן בין הצורך לתת תמריץ ליוצר על שימושים ביצירתו, לבין הצורך לאפשר לציבור הרחב ליצור ולקדם את התרבות. לפיכך, קו העלילה הכללי שביסוד סיפור, מחזה, סרט או אפילו סגנון מוסיקלי הם בבסיסם רעיונות, ודיני זכויות יוצרים לא יגנו עליהם דרך כלל, אלא על צורת הביטוי שלהם, כפי שבאה לידי ביטוי ביצירה.
המשמעות היא שלא ניתן להגן על הרעיון המרכזי הגלום בפורמט, לדוגמא מירוץ מסויים, שבסופו זוכים במיליון ₪. אמנם אין הגנה על "רעיון כללי", אולם קיימת הגנה במידה מסוימת על מרכיבים "רעיוניים" שביצירה, שאינם בבחינת דרך הביטוי ה"מילולית" או ה"מוחשית" של היצירה.
מעבר לכך, בהחלט ייתכן שתינתן הגנה לשילוב ייחודי של מרכיבים שונים של היצירה. כך למשל, במידה והפורמט מתאפיין במאפיינים ייחודיים דוגמת תפאורה מסויימת, כללים ייחודיים לפורמט, סגנון הצילום וההפקה, מוסיקה ייחודית, מיקום ייחודי, דרכי בחירת המנצחים וכיו"ב, הרי שהללו עשויים להוות את אופן הביטוי של הרעיון, אשר עליהם ניתן להגן. יש לציין שהקו המפריד בין רעיון לבין ביטוי אינו תמיד קל להבחנה. כמובן שאלמנטים שונים דוגמת המוסיקה, הטקסטים, וכיו"ב הינם יצירות מוגנות.
נושא ההגנה על פורמט טלויזיוני נדון בישראל עוד בתחילת שנות התשעים בפרשת "בשידור חוקר", כאשר רשות השידור הגישה בקשה למניעת שידור התוכנית בשידור חוקר על ידי חברת ג.ג. אולפני ישראל ירושלים, רפי גינת ואח', שלטענתה הפרה את זכויות היוצרים שלה בתוכנית המקורית אשר שודרה על ידיה עוד משנת 1986.
בפרשה זו, קבע בית המשפט כי נעדר יסוד המקוריות מהפורמט, וכך לדוגמא למרות שיש דימיון כללי בין מבנה האולפן של המבקשת לזה של המשיבים, הרי שדימיון כזה קיים גם עם האולפן של התוכנית הבריטית Crime Watch אשר היתה הותיקה מבין שלוש התוכניות, וכי לא ניתן לומר ש"המשיבים העתיקו את התפאורה, הסט, הפתיחה וכל הקשור בכך" מתוכנית המבקשת, ולכן דחה את התביעה.
מאז נדונו במקרים שונים בישראל, דוגמת תביעת חברת אנדמול כנגד ערוץ 10 על הפרת זכויות האח הגדול בתוכנית 24/7 הדור הבא; תביעה של ערוץ 10 כנגד רשת בנושא הפורמט "הישרדות" (שעסקה יותר בהיבטים החוזיים), וכן בעולם, דוגמת תביעה של חברת CBS כנגד חברת ABC בנושא רעיון כללי של תוכנית הדומה לתוכנית "האח הגדול".
הפרה של זכויות יוצרים בפורמטים, יכולים להניב פיצויי עתק, כמו במקרה של הפורמט "מי רוצה להיות מיליונר", בו נקבע שדיסני תשלם פיצוי בהיקף של 319 מיליון דולר לסלדור, בעלת הזכויות בפורמט.
אז כיצד ניתן להגן על הפורמטים שיצרתם:
יש לנקוט בשילוב של אפיקים הרתעתיים לצד אפיקים מסחריים פרקטיים:
1. מומלץ להעלות את הפורמט על הכתב ולהפקיד את "ספר הפורמט" ("בייבל") שיצרתם אצל עו"ד העוסק בנושא זכויות יוצרים, או אף להפקידו בספריית הקונגרס בארה"ב. הפקדה זו עשויה לשמש לצרכים ראייתיים, וכן יצירה מעין זו עשויה לשמש כ"יצירה ספרותית", המוגנת בעצמה מכוח חוק זכות יוצרים;
2. מומלץ להגן על רכיבים נוספים של הפורמט דוגמת שמו או הלוגו שלו, באמצעות הגשת בקשות לרישום סימן מסחר;
3. מומלץ להחתים גורמים שונים עימם באים במגע בקשר לפורמט על הסכמי סודיות;
4. מומלץ להשתמש בהגנות חוזיות ועריכת הסכמים בעניין פיתוח הפורמט, הפקתו ומסחורו.
כאשר כל אלה, לצד פרמטרים פרקטיים, דוגמת גישה לידע מעשי מוכח להפקת פורמט שכבר נמכר בהצלחה; מוניטין טוב והצלחות מוכחות; וכן צמצום האופציה לתביעות משפטיות ורכישת וודאות משפטית – יגבירו את הסיכויים שלכם להגן על התוכן שיצרתם ולמסחרו, ויפחיתו את הסיכון שיעתיקו את הפורמט שיצרתם.
ניתן להעזר באתר ארגון FRAPA, אשר, בין היתר, מטפל בפורמטים מתוסרטים ולא מתוסרטים, מבצע מחקרי שוק, מסייע ביישוב סכסוכים בין בעלי זכויות בפורמטים וכן בהפקדה של הפורמט FRAPA מציע רשימה של 20 המלצות, מרביתן עסקיות, להגנה על פורטים:
https://www.frapa.org/20-steps-of-protecting-your-format/
קראו עוד על זכויות יוצרים – כאן.
