לאחרונה אושר פה אחד במליאת הכנסת הצעת חוק הגנה על זכויות אמנים במוסיקה, התשע"ז – 2017, הידוע בכינויו "חוק איה כורם", ואשר מסדיר הגנה על זכויות מוסיקאים.
חוק זה הינו תולדה של מאבק משפטי שהתחולל במשך שנים ארוכות, וערעורים שהגיעו עד לבית המשפט העליון בין הזמרת לבין חברת התקליטים שלה, עננה.
הסיפור של כורם, החל עוד בשנת 2005. כורם, אז זמרת צעירה בוגרת ביה"ס למוסיקה רימון, חתמה על שלושה חוזים (הסכם ניהול, הסכם מו"לות והסכם הפקת אלבומים) לתקופה של 9 שנים + 9 שנים אופציה למפיק, ובסך הכל 18 שנים, כאשר הוסכם כי חברת התקליטים תהיה המנהלת האמנותית והעסקית הבלעדית של האמן. כורם התחייבה להוציא לאור 6 אלבומים במהלך תקופת ההתקשרות וגם במהלך תקופת האופציה.
במהלך תקופת ההסכם כורם ביקשה לסיים את ההסכם, לאחר כחמש שנים, בטענה שההסכם נוגד את תקנת הציבור בכך שהוא מחתים אותה לתקופה של 18 שנים, שבמהלכן החברה תהיה זכאית לקבל 50% מהתמלוגים שתקבל ומרווחיה. כמו כן טענה כורם להפרות יסודיות מצד עננה, וטענות משפטיות נוספות. חברת התקליטים טענה שלא היתה מצידה שום הפרה של ההסכם. כורם שלחה לעננה הודעת ביטול על ההסכם, אך עננה דחתה את טענות כורם ואת הודעת הביטול מטעמה, ועמדה על קיום ההסכמים. משכך, עתרה כורם לביהמ"ש למתן סעד הצהרתי, לפיו יצהיר ביהמ"ש שההסכמים שנחתמו בינה לבין עננה בוטלו על ידה כדין.
בית המשפט לא קיבל את טענותיה של כורם בדבר הפרות יסודיות של ההסכם על ידי עננה, וכן התרשם כי כורם ביקשה לבטל את ההסכם לא בשל התנהלותה של עננה, אלא משום שסר חינו של ההסכם בעיניה והיא ביקשה להשיא את רווחיה מפעילותה האמנותית, בשלב בו כבר היתה זמרת מצליחה. בהתייחס לכך שמדובר בהסכם הנוגד את תקנת הציבור, השופט קבע כי אכן מדובר בתקופה ארוכה , אך אין ההסכמים קובעים תקופת התקשרות "בלתי מוגבלת בזמן" ועל כן נוגדים את תקנת הציבור.
לפיכך, בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את התביעה, קבע שההסכמים עדיין בתוקף, ואף פסק על כורם לשלם הוצאות משפט בסך של 25,000 ₪.
כורם לא התייאשה, ערערה לבית המשפט העליון, ושם נקבע כי חברת התקליטים לשחרר את כורם מההסכם. הצדדים הופנו לגישור על מנת למצוא את המתווה לשחרורה מההסכם, אשר קיבלת תוקף של פסק דין.
אלא שכורם לא הסתפקה בכך, ובמקביל לניהול ההליכים המשפטיים כנגד חברת התקליטים, ביקשה כורם לפעול למן כלל האמנים ולהביא לחקיקת חוק בנושא. כך נולדה הצעת החוק, אשר הוגשה עוד בכנסת הקודמת.
הצעת החוק הינה תולדה של השינויים שחלו בתעשיית המוסיקה בעשורים האחרונים, וכתוצאה מכך שינוי באופיים של החוזים עליהם מוחתמים האמנים. בשעה שבעבר חברות התקליטים הרוויחו ממכירות תקליטים, ויכלו להחתים את האמן רק על חוזים הכרוכים לפעילות זו לדוגמא, הרי שהשינוי בתעשייה, וצניחת מכירות הדיסקים, הובילו את החברות להחתים אמנים על גבי הסכמים המכונים "הסכם 360", ("חוזה היקף") ולפיו החברה תהיה זכאית לקבלת רווחים מכלל פעילותו האמנותית.
פעילות אמנותית של האמן יכולה להשתרע על פני מספר תחומים, דוגמת הקלטות (מכירות דיסקים), הופעות, מו"לות (פאבלישינג), מרצ'נדייז, ובמקרים רבים, אמנים הינם "טאלנטים" העוסקים גם בפעילות נוספת דוגמת משחק, דוגמנות, הנחיית תוכניות ועוד, כך ש"הקריירה האמנותית" הינה מושג רחב.
חברות התקליטים התנגדו להצעת החוק וטענו כי פרק זמן ארוך, נדרש במקרים רבים על מנת להחזיר את ההשקעה הרבה שהושקעה באמן, שפעמים רבות היה בתחילת דרכו, והם אלו שהאמינו בו, השקיעו בו וטיפחו אותו.
ראוי לציין בהקשר זה, כי במדינת ישראל, בשונה ממדינות אחרות, הקריירה המוסיקלית מתחילה בפועל רק אחרי שירות צבאי (וטיול לאחר צבא), כך שתקופה של 18 שנים, הינה משמעותית ביותר.
החוק החדש קובע כי "לא תיערך התקשרות בלעדית עם אמן, לרבות בחוזה היקף, לתקופה שאינה סבירה לפי העניין".
"חוזה היקף" מוגדר בהצעת החוק כהתקשרות בלעדית עם אמן הכוללת את מלוא ההיבטים של פעילותו האמנותית, ובכלל זה הפקה, הוצאה לאור, אמרגנות וניהול אישי, לפי העניין.
החוק גם קובע חזקה כי תקופת התקשרות בלעדית עם אמן אינה סבירה אם היא עולה על שבע שנים מיום תחילתה, ולעניין תקופת התקשרות כאמור בחוזה היקף – אם היא עולה על חמש שנים מיום תחילתה, והכול אלא אם כן הוכח אחרת; לעניין זה" "תקופת התקשרות" – לרבות הארכה לתקופה נוספת שהוסכם עליה באותה התקשרות.
עם זאת חשוב לציין כי הוראות סעיף זה לא יחולו על בעלות או זכות אחרת בזכות היוצרים או בזכות המבצעים של האמן.
כמו כן, סעיף זה אינו מונע מהצדדים להסכם מלהתקשר בחוזה חדש ביניהם, עם תום תקופת ההתקשרות, והכל בכפוף להוראות החוק החדש.
יצוין כי החוק אינו חל רטרואקטיבית, לגבי הסכמים שכבר נחתמו, אך נראה כי במקרה של מחלוקות בדבר הסכמים אלה, לא מן הנמנע כי הפרשנות תיעשה לנוכח הוראות החוק החדש. כמו כן, חה"כ דב חנין, שעמד בראש היוזמה ציין "בבסיס החוק עומדת זכויות של אמן להישאר אדם חופשי", והוסיף כי במידה ויגלו שתופעות מעין אלה קיימות גם בתחומים אחרים, כגון תיאטרון וטלויזיה, לא יהססו לקדם חקיקה גם בתחומים אלה.
קראו עוד אודות שירותינו בתחום המשפט המסחרי.
