מאתניקס ועד Stone Temple Pilots – על חשיבות עריכת הסכם בין חברי להקה

הסכסוך שעלה לכותרות לאחרונה בין חברי להקת אתניקס העלה שאלות בדבר זכויותיהם וחובותיהם של חברי הלהקה. במאמר זה נדון בנושא זה.

שאלת זכויותיהם וחובותיהם של חברי להקה והבעלות בתוצרים הנוצרים אגב הפעילות המוסיקלית הינה נושא מורכב, והמשמעות המשפטית של יצירת להקה לא תמיד ברורה לחברי ההרכב, ובדרך כלל מתעוררת בדיעבד, ולא מראש, פעמים רבות בעקבות סכסוך בין חברי ההרכב.

להקה אינה מהווה ישות משפטית בפני עצמה, אך עם זאת נוצרים במהלך פעילותה תוצרים מגוונים, דוגמת שירים, אלבומים, שם הלהקה, מרצ'נדייז ועוד. לכן, מתעוררות שאלות ביחס לזכויות של חברי ההרכב בנכסים אלו.

במאמר קצר זה ננסה לפרט נקודות מרכזיות אשר חשוב לשוחח עליהן בין חברי ההרכב ורצוי להסדירן  במסגרת הסכם מסודר.

הבעלות בלהקה –

על פי רוב הלהקה הינה בבעלות משותפת של חבריה. עולה שאלה האם מדובר בשותפות, האם הוקמה חברה המחזיקה בזכויות (כמו במקרה של להקת אתניקס, בה הוקמה חברה  בע"מ אשר החזיקה בזכויות מסויימות של הלהקה כמו בסימן המסחרי , וניהול הפעילות העסקית של הלהקה)? קיימים מקרים אחרים בהם אחד היוצרים או חלק מהחברים הינם הבעלים, וחברי להקה אחרים מעניקים שירותים בתמורה לתשלום מסויים.

הבעלות ביצירות, בביצועים ובהקלטות ("מאסטרים") –

שירים (מילים ולחנים), מהווים יצירה מוגנת בזכויות יוצרים. החוק קובע אגד של זכויות כלכליות ומוסריות ביצירה המוגנת בזכויות יוצרים. .

חוק זכות יוצרים קובע כברירת מחדל כי היוצר הינו הבעלים  של היצירה, אם כי, קיימים מספר חריגים לכך. תקופת זכויות היוצרים הינה ארוכה במיוחד : 70 שנה אחרי חיי היותר, ולכן ישי משמעות רבה (גם כלכלית) לבעלות על היצירה.

בדרך כלל היוצרים שכתבו את המילים והלחנים ירשמו באקו"ם כיוצרים, ויהיו זכאים לקבלת תמלוגים בגין השמעות פומביות. עם זאת קיימים הרכבים הבוחרים לחלק את הזכויות בצורה כזו או אחרת בין חברי ההרכב על מנת ליצור תחושת שותפות ביניהם. עם זאת, יש להסדיר למשל מי מחליט ביחס לשימושים מסחריים ולא מסחריים (לדוגמא שילוב בשיר במסגרת פרסומת) שייעשו בשירים האלה: האם רק היוצר שיצר את השיר או כלל חברי ההרכב?

הבעלות בביצועים –

רובד שני של זכויות קיים בביצועים המוסיקליים של היצירות. כאשר חוק זכויות משדרים ומבצעים מקנה אגד של זכויות למבצעים.

תמלוגים בגין הביצועים בישראל משולמים למבצעים ולנגנים על ידי ארגוני הזכויות אשכו"לות ועילם (נגנים).

הבעלות במאסטרים –

רובד שלישי של זכויות קיים במאסטרים. המאסטר הינו הטביעה של הקלטות היצירות. החוק קובע במפורש זכויות נפרדות להקלטה, לתקופה של 50 שנים.

החוק קובע ברירת מחדל כי מפיק ההקלטה הוא הבעלים.

שם הלהקה –

בדרך כלל שם הלהקה שייך לחברי ההרכב, החולקים ביניהם את הבעלות. עולה שאלה האם חבר להקה יכול לעשות שימוש בשם ההרכב . כך, לפני מספר שנים פרץ סכסוך מתוקשר בין חברי ההרכב Stone temple pilots אשר נסוב סביב השאלה מי רשאי לעשות שימוש בשם ההרכב אשר נרשם כסימן מסחר: סולן הלהקה לשעבר (Scott Weiland)  אשר פוטר מההרכב (לטענת ההרכב בשל "איחורים כרוניים ומאבקיו בהתמכרויות"), או שאר חברי ההרכב. חברי ההרכב הגישו תביעה נגד הסולן בטענה  שהפר את החוזה שלו עם ההרכב,  ועשה שימוש מפר בסימן המסחר במסגרת הופעותיו שנעשו תחת השם  “Purple at the Core” tour שלמעשה מורכב משמות שני האלבומים המצליחים בותר של ההרכב.

ההרכב טען כי ווילנד הפר את זכויות ההרכב בהתבסס על הסכמם שותפות שנערך בין חברי הלהקה בשנים עוד בראשית שנות התשעים, ועודכן בשנת 2010 אשר בהם נקבע בין היתר כי:

“…no former members can use the Stone Temple Pilots name.”

ודרש פיצויים של מיליוני דולרים וכן צו מניעה לאיסור שימוש בשם.

בתגובה, הסולן הגיש תביעה נגדית, ודרש פיצוי בסך של 5 מיליון דולר, כאשר לטענתו, עם עזיבתו היה על חברי ההרכב לבחור שם אחר, וכי מקום בו חברי ההרכב  עשו שימוש  בסימן המסחרי היה עליהם לשלם לו פיצוי בסך של 2 מיליון דולר.

לפיכך, רצוי להסדיר בידי מי הבעלות על השם, מה קורה במקרה בו ההרכב מתפרק או שחבר להקה עוזב, מי רשאי להמשיך ולעשות שימוש בשם ההרכב גם לאחר מכן?

דוגמא מעניינת אחרת היתה תביעה שהוגשה לפני מספר חודשים, על ידי חברי להקת ה"איגלס" אשר הגישו תביעה נגד בעליו של מלון במקסיקו, בשל השימוש בשם "הוטל קליפורניה" – שמו של השיר המפורסם שלהם, בטענה כי "גרמו באופן פעיל לאורחי המלון לחשוב שמדובר במלון הקשור ללהקה, וזאת על מנת למכור גם חולצות טי ומוצרים אחרים הקשורים ללהקה".

קבלת החלטות בלהקה  –

על חברי ההרכב לדון באופן קבלת ההחלטות, החל בהחלטות הנוגעות לפעילות האמנותית של ההרכב (סגנון מוסיקלי וכו') וכלה בפעילות העסקית והמסחרית של חברי ההרכב. האם החלטות אלו יתקבלו ברוב דעות, האם למי מחברי ההרכב יש זכות "וטו" ביחס להחלטות מסוימות?

חלוקת הכספים –

הלהקה מרוויחה  כספים מפעילויות שונות ומגוונות, לרבות תמלוגים בגין שימושים ביצירות או בהקלטות, הופעות, מכירת מוצרים (אלבומים, מר'צנדייז), חסויות וכיו"ב. יש לדון כיצד יתחלקו כספים אלה.  כמו כן יש לדון בהוצאות ההרכב, כיצד ימומנו,  אילו הוצאות תקוזזנה מהרווחים, ובמידה ואחד מחברי ההרכב (או יותר) משקיעים יותר, כיצד הללו יתוגמלו עבור השקעתם זו. כמו כן, כיצד ינוהל חשבון הלהקה?

לא רבים יודעים, אך להקת רדיוהד, שבמובנים רבים הינה פורצת דרך, החליטה להפיץ את אחד מהאלבומים האחרונים שלה באינטרנט, כשהיא מבקשת מלקוחותיה לשלם כפי יכולתם" עבורו, תוך שחשפה את האלבום לקהל יעד רחב מאד (שבעתיד יתכן שחלקו יגיע להופעות (בתשלום). הלהקה מנהלת פעילות פיננסית מסועפת ומתוחכמת במסגרת עשרות חברות שונות.

פעילות אמנותית מקבילה –

רצוי להסדיר האם חבר להקה רשאי לפעול בצורה עצמאית בפעילות אמנותית מחוץ להרכב ובאיזה אופן.

פרישה או סיום התקשרות עם אחד מחברי ההרכב –

בדרך כלל כאשר חבר להקה מעוניין לפרוש מרצונו, הדבר לא מהווה קושי מיוחד, וניתן למצוא לו מחליף. עם זאת כאשר חברי ההרכב מחליטים "להוציא" חבר מההרכב שלא על דעתו, הרי שאז יצוצו הקשיים, ועלולה להגיע לתביעות משפטיות, כפי שקרה במקרה של להקת אתניקס, בטענה כי מנשלים אותו מחלקו בלהקה, ולדרוש כי לא ייעשה שימוש ביצירות  שלו בהעדר הסכמתו, וכן כי לא ייעשה שימוש בשם ההרכב כאשר הלהקה מופיעה בלעדיו.

עולות שאלות מהן הסיבות לכך, ויצוין כי לעיתים עשויות להיות סיבות מוצדקות, אשר אינן מאפשרות  את המשך פעילותו של אותו חבר להקה.

עם זאת, יש לציין כי קיימות זכויות מסוימות, שגם במקרה בו חבר להקה  פרש (מרצונו או שלא) הרי שעדיין הוא ימשיך להיות בעלים של זכויות היוצרים ביצירות שהיה שותף ליצירתן (כאמור, תקופת זכויות היוצרים הינה 70 שנה אחרי חיי היוצר, כלומר תקופה ממושכת מאד), וכמו כן הוא רשאי להופיע  ולבצע שירים אלה, ובהתאם להרוויח מביצועים אלה.

הנקודות הללו אינן ממצות, אך בהחלט מומלץ לחברי ההרכב להסדיר את זכויותיהם וחובותיהם בהסכם מסודר, אשר בכוחו למנוע או לצמצם את היקף הסכסוך העלול להתעורר במהלך הפעילות וכן ניתן להציע אפיקים חלופיים  להסדרת הסכסוך, לדוגמא בהליך של גישור או בוררות.

 

קראו עוד אודות פועלנו בתחום המדיה והבידור – כאן.