פוסט לרגל ציון שנה לבלוג הדוקטורט (הפוסט פורסם במקור בדינMeet – בלוג הדוקטורט של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה)
עגנון אמר לאחד מידידיו:
"אני עושה את סיפוריי לדלתות, ותולה עליהם מנעולים, ויבואו המבקרים ויפתחו אותם".
(שיחות מטורפות – מעשי זן / יעקב רז)
חלפה לה שנה מאז הקמנו את דינMeet, בלוג הדוקטורט של הפקולטה. ציון דרך זה, נחוג לאחרונה באירוע שנערך במקום רב קסם בשם "בית גלריה", השוכן בתוך מבנה עותומני מסוף המאה ה-19, ליד נמל חיפה והמושבה הגרמנית, ובלב ליבה המתחדש של העיר התחתית. האירוע, שכלל בין היתר הרצאות מקצועיות אודות בלוג אישי ככלי עזר לכתיבה אקדמית והרצאה אודות שיווק ופיתוח עסקי למשפטנים/יות בעידן הדיגיטלי, קטעי נגינה, אוכל משובח ושתיה, לצד הופעה אמנותית, זכה להצלחה רבה ואנו מקווים להפוך אירוע זה למסורת שנתית.
הרעיון להקמת הבלוג צמח באחד ממפגשי פורום הדוקטורנטים בפקולטה. ציון דרך חגיגי זה, מהווה הזדמנות לשתף במספר מחשבות על אופן היווצרותם של רעיונות, על הדרך למימושם ועל טיבה של יצירתיות ונחיצותה לעולם המשפט, כפי שזו משתקפת בכתיבת בלוג.
פיטר דרוקר, מאבות הניהול המודרני אמר בעבר כי:"הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא להמציא אותו"… מקורה של המילה יצירתיות הוא במילה הלטינית CREO ומשמעותה: הרה, ילד, עשה, יצור – כלומר תהליך דינמי, הצומח ומתפתח. ביסוד כל התהליכים היצירתיים קיים הכושר המשותף האחד – הכושר לגלות בניסיונות שהיו עד כה בלתי קשורים זה לזה, זיקות חדשות המתחוללות בסכמות חשיבה חדשות, אידיאות חדשות ומסקנות חדשות. במילים אחרות, כל מעשה יצירתי הוא פעולה מניפולטיבית – אנחנו לוקחים את הקיים, מעצבים אותו מחדש ויוצרים חיבורים חדשים כדי לפתור בעיה מסוימת, או כדי לשכלל ולקדם מצב קיים[1]. היצירתיות הינה היכולת ליצור קשרים והרכבים חדשים בין פריטי המידע הידועים משכבר. היצירתיות קיימת בכל אדם ואדם, ואולם מידת התעוזה למימושה תלויה בסביבתו של כל אחד ואחד. אין פירוש הדבר כי חייב האדם להמציא או לגלות דברים חדשים. לעיתים פירושה של היצירתיות הינו מציאת יחס חדש במרחב הנתון.
דומה בעיני כי חשיבות ההתנהגות היצירתית, היא לא רק בכך שהיא מאפשרת לאדם "לגלות מחדש את עצמו ואת סביבתו", אלא גם בכלים שהיא מעמדיה לרשותו בהתמודדות עם תהליכי השינוי המאפיינים את תקופתנו. כדבריו של החוקר אוסבורן[2] לכל אחד מאיתנו יש "מנורת אלדין שלו", שפסיכולוגים מכנים דמיון יצירתי. אצל חלק היא דולקת בבהירות רוב הזמן, ואצל חלק יש צורך "לשפשף" את המנורות שלהם.
האינטרנט יוצר הזדמנויות חדשות שלא היו קיימות קודם לכן, והוא מספק תשתית נפלאה ליצירה ולחילופי רעיונות, לבניית קשרים ולהעצמה אישית. הבלוג, מהווה כלי – וקהילה – שבאמצעותה יכולים אנו להביע את עצמנו, להוות כר פורה לרעיונות ולדיאלוג עם החברים לדוקטורט ועם מבקרים אקראיים.
עקרון חשוב בפילוסופיה הטאואיסטית (דאואיזם), רואה ב"טאו" – "הדרך" – נתיב רוחני הנושא משמעות נסתרת ועמוקה יותר של ההרמוניה השוררת בהוויה. ואכן, נדמה בעיני כי אחד מיתרונות כתיבת בלוג הינו היכולת לטפח את ההנאה מהתהליך היצירתי. ההנאה הנגרמת מן התהליך הינה רבת פנים, תוך חוויה של פעולות גומלין, אינטראקציה ודרבון לפעילות נוספת.
הפילוסוף הצרפתי סארטר עמד על ייחודה של היצירה הספרותית. בין שאר המאפיינים עומד הוא על כך שהיצירה אינה נעשית שלימה אלא על ידי קריאה, וכי האמן חייב להפקיד בידי הקורא/ת את השלמת יצירתו:" מאמציהם החוברים יחד של המחבר ושל הקורא הם שיביאו להופעת אותו אובייקט מוחשי ומדומה שהוא פרי יצירת הרוח…הסופר פונה איפוא אל חירותו של הקורא ומבקשה לשתף עמו פעולה במלאכת היצירה שלו"[3]. הבלוג, פותח צוהר לדיאלוג ושיתוף, המתעצם בעיקר בעידן של רשתות חברתיות ומאפשר לקוראים/ות ולכותבים/ות לנהל שיח, לתרום ולהיתרם. בבלוג הזה, כפי שכתבנו בפוסט הפתיחה לפני שנה, אנו מבקשים להפוך את הנפיץ לחַבֵרי, להיפגש ולכתוב, לשתף ולהתעניין יחד, לעבור מדינמיט ל-"דין–עמית".
דומה בעיני כי אנו מצויים בעידן שבו מקצוע עריכת הדין משנה את פניו. הדרישות מהעוסקים/ות במקצוע עריכת הדין אינם כשהיו בעבר. על מנת להצליח, נדרש כיום לפתח כישורים ומיומנויות נוספים. דניאל פינק בספרו "ראש אחר" מציע כי עלינו לעבור מ"עידן הידע" ל"עידן הרעיונות" – כלומר ליישם התמקצעות בחדשנות עצמה, ובפיתוח מה שנקרא "המוח הימני" – האיזורים שאחראיים על אינטואציה, אסתטיקה, יצירתיות וראיית התמונה הכוללת, ולהפוך אותם לכלי החשיבה העיקרי. בין המלצותיו לשיפור יכולותיו של "המוח הימני" מציע פינק לכתוב מידי יום סיפור בן חמישים מילים; לקנות מגזין מקצועי שאינכם מכירים ולנסות למצוא בו תובנות שימושיות לחייכם; לצותת לשיחות של זרים ולנסות להזדהות עימם ולדמיין את עולמם ועוד. הכתיבה בבלוג מאפשרת עשייה מהסוג הזה.
במהלך השנה הראשונה לפעילות הבלוג, הצלחנו לפרסם למעלה מארבעים פוסטים, בארבע קטגוריות שונות (משפט, אקדמיה, אקטואליה ותרבות), ובנושאים שונים ומגוונים: משפט אזרחי, פלילי, מיסוי, קניין רוחני, טיפים לעבודה פרודוקטיבית בדוקטורט, סרטים, פערים תרבותיים בישראל ועוד כהנה וכהנה נושאים. פוסטים אלו זכו לעשרת אלפים צפיות בקירוב ודומה כי היד עוד נטויה.
לסיום, תודות לכל מי שהגיע לאירוע, לפרופ' גד ברזילי ופרופ' שולמית אלמוג, למרצים באירוע ולכל הכותבות והכותבים אשר תרמו במהלך שנה זו להצלחתו של הבלוג, ולהנבטת הרעיון שהפך למציאות תוססת ויצירתית.
קראו עוד על קניין רוחני – כאן.
