יצירה משותפת וזכויות יוצרים
יצירה משותפת הינה יצירה אשר נוצרה בידי מספר יוצרים במשותף. בשעה שבעבר, על פי רוב, שיר מקובל נוצר על ידי מלחין ומחבר (כותב הטקסט), ולעיתים על ידי יוצר אחד שיצר גם את המילים וגם את הלחן, הרי שכיום, הליך היצירה המוסיקלי השתנה, ולא נדיר למצוא מספר לא מבוטל של יוצרים המעורבים במלאכת היצירה של היצירה המוסיקלית / השיר, באמצעות מעין "פינג-פונג" מוסיקלי, כאשר לדוגמא יוצר מסויים כותב את ה"ביט", יוצר אחר כותב טופ-ליין, או יוצר שלישי מוסיף לשיר קטע מסויים בן מספר שניות, דוגמא פתיח או קטע מעבר במהלך השיר. הדבר מעלה שאלות לגבי המעורבות והתרומה היצירתית של הגורמים השונים במעורבים בכך, ובהתאמה, גם בזכויות היוצרים, שאלה שיש לה גם משמעות כלכלית.
מיהו היוצר
שאלת אבחונו של היוצר נעשית כיום קשה יותר ויותר, הואיל ומלאכת יצירת השירים כרוכה בתרומתם של גורמים שונים, אשר חשיבותם הולכת וגדלה, ואשר, במקרים רבים, שלובה בתרומתם של יוצרים נוספים, לעיתים, הליך זה מתבצע תוך הוספת רכיבים שלא זכו להכרה בפסיקה ככאלה המעניקים זכויות יוצרים ביצירה, אך מצד שני תרומת רכיבים אלה לעיצוב היצירה הינה משמעותית.
מעבר לכך, לא ניתן שלא להבחין שקיימת אי התאמה בין המבחנים שדיני זכויות יוצרים עושים בהם שימוש לצורך קביעה מיהו מחבר היצירה, לבין המבחנים המשמשים לקביעה האם בוצעה הפרת זכויות יוצרים. כך למשל המחיש פרופ' ליונל בנטלי את הפער בין האופן שבו נתפסת יצירה לבין האופן שבו נתפסת הפרה, ביחס לפרשת Hudley V. Kemp בו נקבע כי גארי קמפ הינו בעל הזכויות ביצירות הלהקה הבריטית "שפנדאו בלט" (למעט ביחס ליצירה אחת, "Glow"), וזאת על אף העובדה שהסקסופוניסט סטיב נורמן תרם סולו סקסופון שמשכו שלושים וחמש שניות לשירה הידוע של הלהקה "True" שאורכו הכולל שש דקות. בנטלי בציינו כי מתעוררת תחושה של "אי נוחות" לנוכח העובדה כי, למשל במקרה שבו יידגמו שלושים וחמש שניות סולו סקסופון זה ללא קבלת רשות, פעולה זו תהווה תהווה הפרה של זכויות יוצרים, ואולם תרומתו של הסקסופוניסט סטיב נורמן ליצירת הסולו אינה נחשבת כמשמעותית או מקורית דיה על מנת שיזכה להיות אחד ממחברי השיר. הגורם שיוכל לתבוע במקרה כזה הוא גארי קמפ (ולא סטיב נורמן).
מחברות משותפת ותרומה מקורית (Original Contribution) ליצירה
שאלת המחברות המשותפת לא מחייבת בהכרח תרומה שווה של שני יוצרים, די בכך שיוצר תרם תרומה יצירתית מהותית ליצירה. אך נשאלת השאלה מהי אותה תרומה מהותית ליצרה אשר תקנה בעלות משותפת (בחלקים כאלה או אחרים) ביצירה? להלן מספר דוגמאות שימחישו את הנושא:
במקרה ידוע אחד למשל, מת'יו פישר, נגן האורגן אשר ניגן בשירה הידוע של להקת פרוקול הארום, "Whiter Shade of Pale",אשר יצא לאור בשנת 1967, תבע בעלות משותפת בזכויות היוצרים בשיר. פישר, שהצטרף להרכב, הוסיף לשיר אלמנטים של אורגן המונד, השואבים השראה מהלחן של יוהאן סבסטיאן באך ""Wachet Auf – "ליווי" מקביל, אשר חוזר במהלך השיר, וכן אלמנט בצורת הקדמה בת 8 תיבות, אשר חזרה על עצמה בין הבתים, ובמיוחד בצורת סולו מאולתר. הנתבע, גארי ברוקר טען כי נגינת האורגן היתה עיבוד בלבד לגרסה קודמת של השיר לשירה ופסנתר, אשר נוצרה על ידו. אלא שהובאו ראיות שפישר לא העתיק את גרסת הפסנתר של ברוקר, במקרה זה קבע בית המשפט כי היתה לנגינתו של פישר תרומה מקורית (original contribution), הוא הוכר כמחבר משותף והוענקו לו 40% מהתמלוגים העתידיים מהשיר
בפרשת Brown V. Mcasso Music Production Ltd. התובע, לוקסלי בראון, מומחה בסגנון "Dancehall reggae" וראפ, הוזמן על מנת לתת "פיל" (תחושה) יותר אותנטית לקטע ראפ, שהולחן והוקלט על ידי עובדים של הנתבעת למטרות פרסומת. נקבע כי הוא מחבר משותף של הגרסה המאוחרת בה השתתף. המשקל של המילים במוסיקת הראפ הוזכרה בפסק הדין:
"The music is a base line having a distinct contributory harmony but whose existence is driven by the vocal imperative".
בפסק הדין בעניין Beckinham V. Hodgens נגן כינור מקצועי שהוזמן כנגן אולפן (סשן) להקלטה, הוסיף קטע נגינה בכינור בן ארבע תיבות לשיר הידוע ""Young at Heart. נעשה שימוש בחלק זה בפתיחה לשיר וכן שלוש פעמים נוספות בהמשך השיר, אשר הוקלט קודם לכן על ידי להקת בננהרמה. תרומתו זו הובילה לחלוקה של 50% בזכויות היוצרים ביצירה המוסיקלית בהקלטה הספציפית הזו.
במקרים רבים קשה למתוח את קן הגבול בין ביצוע מוסיקלי לבין מחברות משותפת. כך לדוגמא, בפסק הדין בעניין Stuart V. Barrett נקבע כי למרות שלתיפוף הייחודי של סטוארט, היתה תרומה "ברורה ומשמעותית" (לביצוע, ככל הנראה), הוא עסק ביצירה שכבר היתה קיימת, ושלא היוותה תרומה העולה כדי מחברות. קו הגבול, לפיכך, אינו ברור לגמרי.
לסיכום
החשיבות של הסדרת הנושא היא כפולה: ראשית, בעלות בזכויות היוצרים ביצירה, מקנה זכאות לקבלת תמלוגים, ולפיכך המדובר בעניין מסחרי ובעל משמעות כלכלית. שנית, בדרך כלל, בעלי הזכויות היצירה הם שרשאים להחליט מהם השימושים שייעשו ביצירה, ולפיכך גם בהיבט זה יש משמעות להיותו של אדם מחבר משותף ביצירה.
בדרך כלל הבעיה לא מתעוררת כאשר מדובר בשני יוצרים (או יותר) שחוברים יחד לצורך הליך היצירה. חילוקי דעות בדרך כלל עשויים לצוץ שעה שיוצר אחד החל בחיבור יצירה כלשהי, ויוצר אחר מתבקש לסייע או תורם תרומה כלשהי ליצירה, שכן נדרשת כוונה של שני הצדדים לכך שמדובר ביצירה משותפת. לפיכך שאלות מסוג זה, על פי רוב יוכרעו על בסיס המצב העובדתי, ולאחר בחינת התרומה היצירתית של כל אחד מהצדדים.
לכן, מומלץ לצדדים השונים שהיו מעורבים במהלך היצירה, להסדיר את הזכויות ביניהם בכתב, בהתאם לתרומה של כל אחד, על מנת למנוע אי הבנות בהמשך, וכדי להסדיר את זכויותיהם ביצירה.
Photo by Brad Neathery on Unsplash
יש לכם שאלות בנושא מחברות משותפת ותרומה מקורית ליצירה?
מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.
