רקע:
ביהמ"ש בארה"ב פסק לאחרונה פיצוי בסכום עתק של למעלה מ-44 מיליון דולר לדניאל מרינו, כותב שירים מפילדלפיה, אשר תבע גורמים שונים בגין אי מתן קרדיט בשיר של הזמר הידוע User.
מרינו טען כי בשנת 2001-2002 הוא עבד על השיר "Club Girl" , תוך שיצר את מרבית השיר, לרבות "הוק הגיטרה, המקצב ומהלך האקורדים". השיר, נקרא לבסוף," Bad Girl" הופיע באלבומו של הזמר Usher Confessions"" אשר יצא בשנת 2004, אך מבלי לתת למרינו קרדיט. האלבום זה להצלחה מסחרית גדולה, מכר למעלה מ-10 מיליון עותקים ונחשב לאלבום בו פרץ הזמר.
לאחר 7 שנים של הליך משפטי, זכה מרינו בפיצוי העתק, אשר יתחלק בין נתבעים שונים: כותב משותף William Guise ישלם 6.75 מ' $ כפיצויים עונשיים לצד 20.25 מ' $ כפיצויים נזיקיים, וחברת Destro Music Productions ששייכת לנתבע נוסף, תשלם סך של 17.35 מ' $, כך שסך כל הפיצוי שיקבל מרינו עומד על 44.35 מיליון דולר.
מהי הזכות המוסרית של היוצר?
סעיף 45 לחוק זכות יוצרים קובע כי הזכות המוסרית הינה זכות אישית:
(א) ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה; ואולם, לעניין יצירה שהיא גופן לא תחול הזכות כאמור בסעיף 46(1).
(ב) הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.
סעיף 46 לחוק מסביר מהי הזכות המוסרית:
- זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –
(1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;
(2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.
מה המשמעות של "זכויות מוסריות" על היצירה, ומה הן מעניקות ליוצר?
יוצרים רבים אינם יודעים, שגם אם העברתם או וויתרתם על זכויות המסחריות והכלכליות על היצירה שלכם,
הזכויות המוסריות ביצירה, נשארות תמיד שלכם!
תכליתה של הזכות המוסרית הינה הגנה על אישיותו של היוצר המוצאת ביטוי ביצירתו. זכויות מוסריות הן זכויות אישיות של היוצר, שלא ניתן להעביר אותן
ושעל הפרה שלהן ניתן לתבוע בבית המשפט.
החוק בישראל כיום מעניק סמכות לבית המשפט, לפסוק לזכותו של היוצר פיצויים בגובה
של עד מאה אלף שקלים (100,000 ש"ח) על כל הפרה של זכות מוסרית,
וזאת גם מבלי שהתובע יצטרך להוכיח שההפרה גרמה לו לנזק בפועל.
הזכויות המוסריות על היצירה, כוללות שני חלקים-
ï החלק הראשון – הזכות לקרדיט.
זכות זו קובעת שהיצירה תקרא על שמו של היוצר, והוא יקבל קרדיט על כל שימוש.
זה אומר, שגם אם העברתם את הזכויות הכלכליות של היצירה למישהו אחר,
הוא חייב על פי חוק, בכל שימוש ביצירה לתת לכם קרדיט הולם כיוצרים.
אמנם, הזכות לקרדיט היא זכות מוסרית, אך ליוצרים רבים ההשלכות של זכות זו
הן גם כלכליות כי ברגע שהשם שלכם מתפרסם לצד היצירה, יוכלו להגיע אליכם
לקוחות פוטנציאלים ותוכלו לצבור מוניטין ושם כיוצרים.
יש לשים לב שהחוק לא תקף רק במקרים של אי מתן קרדיט על היצירה,
אלא גם על מקרים בהן הקרדיט לא ניתן בהיקף ובמידה ראויה.
בהתאם לכך, נוצרו סטנדרטים לציון קרדיט על היצירה,כך מקובל שעל כל
כריכת ספר יופיע השם של הכותב. את שמו של הצלם, ניתן לפגוש לרוב
מתחת לצילום אותו הוא צילם.
בתיאטרון, שמות היוצרים יופיעו על התכנייה או בפרסומים שונים,
ביצירות קולנוע או טלוויזיה שמו של התסריטאי, יחד עם יוצרים אחרים
הנוגעים בדבר, יופיעו על הרולר בסיום ההקרנה, וכך הלאה בהתאם למדיה ולסוג היצירה.
כזכור, לאחרונה פסק ביהמ"ש בישראל פיצוי בסך כולל של כמיליון שקל (!) למלחין אשר יצר מוזיקה לסדרת לפעוטות , ואשר נקבע כי לא קיבל את הקרדיט הראוי אשר סוכם עימו.
בפרשה זו הדגיש ביהמ"ש את חשיבותה של הזכות המוסרית בעידן הדיגיטלי.
ï החלק השני של הזכויות המוסריות ביצירה מגן מפני פגיעה בשלמות היצירה –
והוא קובע שאין לבצע סילוף או פגם ביצירה, אם יש בהם פגיעה בשמו או בכבודו של היוצר.
בתי המשפט דנו בדוגמאות רבות למקרים שבהם זכותו של היוצר לשלמות נפגמה על ידי סילוף יצירתו: סילוף מילות שיר עד כדי שינוי משמעותן; ביצוע שינויים מהותיים ביצירה אמנותית; פרסום תצלום באיכות ירודה; עריכה וקיצור של יצירות מסויימות;
החוק גם קובע כי פעולה פוגענית, שהינו מונח כולל, עשוי להוות פגיעה בזכות המוסרית. המדובר במונח רחב שעשוי לכלול פעולה שכתוצאה ממנה עוותה המשמעות של היוצר או נפגע כבודו וערכיו.
דוגמא שיכולה להמחיש בצורה טובה את הסעיף הזה – במקרה והיוצר הוא אדם
צמחוני, שמתנגד לפגיעה בבעלי חיים וחברת אופנה של מעילי עור, השתמשו
בשיר שלו כג'ינגל מסחרי לקידום המוצרים שלהם.
חוק זכות יוצרים קובע שורה של שיקולים בהם בית המשפט רשאי להסתייע בבואו לקבעו האם מדובר בהפרה של הזכות המוסרית:
לעניין סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, באלה:
(1) אופי היצירה שביחס אליה נעשתה הפעולה;
(2) אופי הפעולה ומטרתה;
(3) יצירתה של היצירה על ידי העובד במסגרת עבודתו או לפי הזמנה;
(4) המקובל בענף;
(5) הצורך בעשיית הפעולה לעומת הפגיעה שנגרמה ליוצר כתוצאה ממנה.
דוגמאות מבית המשפט:
אריאל זילבר תבע את להקת הדג נחש על זה שהעתיקו חלק מהשיר שלו "ואיך שלא" (זכויות כלכליות), אבל גם על כך שכתבו מילים שמעודדות כביכול
שימוש בסמים והוא כאדם דתי נפגע מכך (זכויות מוסריות).
בית המשפט פסק לטובתו פיצוי בגובה של כ-100,000 ש"ח.
דוגמא נוספת היא המקרה של אסף אבידן קישור שתבע את שידורי קשת בע”מ בגין שימוש ועיבוד שעשתה באחד משיריו ללא רשותו, לצורך שידור קדימון לתוכנית “האח הגדול”. גם במקרה זה זכה התובע בפיצוי בסך של 86,000 ש"ח.
חלק זה של הזכות המוסרית, לא בא לידי ביטוי, אך ורק בהקשר לערכיו של היוצר,
אלא גם במקרים של פגיעה במוניטין וגרימה של עוגמת נפש.
יש לכם שאלות בנושא הזכות המוסרית?
מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.
