התפתחותן של טכנולוגיות חדשות, וכתוצאה מכך, היווצרותם של מכשירים חדשים, תורמת להתפתחות יצירות מסוג חדש, המציבות אתגרים בפני מערכת המשפט. חלק מאתגרים אלה נדונו
בפסק הדין בעניין חברת צ'רלטון[1], בו נקבע, כי "פיצוח" אמצעי הגנה אלקטרוני (במקרה דנן – פיצוח קידוד כרטיסים אלקטרוניים, שנמכרו ע"י חברה בישראל ואפשרו לרוכשים לצפות בשידורי המונדיאל, שזכויות השידור הטלוויזיוני שלהן בישראל נרכשו באופן בלעדי ע"י חברת צ'רלטון), שאמנם מהווה אמצעי לתקיפת חסימה טכנולוגית, אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים, לפי החקיקה שהייתה קיימת בזמן ההפרה לכאורה (חוק זכות יוצרים 1911). כמו כן, צוין בפסק הדין, כי גם החוק הנוכחי בנוגע לזכויות יוצרים בישראל (חוק זכות יוצרים התשס"ח – 2007, אשר נכנס לתוקף בשנת 2008) אינו כולל הסדר חקיקתי, לפיו עקיפת אמצעי הגנה טכנולוגיים מהווה הפרה של זכויות יוצרים. ב- 2012, פרסם משרד המשפטים את תזכיר חוק זכות יוצרים (אמצעי הגנה טכנולוגיים ומידע אלקטרוני אודות ניהול זכות יוצרים, התשע"ב- 2012), הכולל, בין היתר, הוראה למניעת עקיפת אמצעי הגנה טכנולוגיים.
נראה כי חקיקת חרף הרביזיה שעבר חוק זכויות היוצרים, החוק החדש אינו מספק פתרונות לסוגיות עכשוויות, דוגמת שיתוף קבצים, חנויות תוכן מקוונות, טלוויזיה אינטראקטיבית וצפייה בתכנים טלוויזיוניים דרך רשת האינטרנט, מוסיקה סלולארית, אחריות ספקי גישה לרשת האינטרנט להפרת זכויות יוצרים, ניהול זכויות דיגיטלי (DRM) והגנות טכנולוגיות בפני העתקה.
לאחרונה הוגשה תביעה תקדימית כנגד מוכרי סטרימרים בגין שימוש בתוכנת קודי, שמציגה תכנים מהאינטרנט, לרבות תכנים המפרים זכויות יוצרים הוגשה על ידי זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט). חרף טענות להפרת זכויות יוצרים, הושגה פשרה במסגרתה הנתבעים, אותם ייצג משרדנו, בשיתוף עם משרד G&A גלסברג, אפלבאום ושות', לא ישלמו כל פיצוי.
הצדדים הסכימו להחיל מנגנון של "הודעה והסרה" לעניין הרחבות מפרות בתוכנת קודי.
העיתונות הכלכלית דיווחה על התיק ועל הסכם פשרה, תוך עיוות חלק מהעובדות.
http://www.themarker.com/technation/1.2866335
http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3682195,00.html
עוד על זכויות יוצרים – כאן.
