ביום 1.1.19 אישרה הכנסת בקריאה שלישית את תיקון מספר 5 לחוק זכות יוצרים – תשע"ט-2019 אשר הכניס שורה של עדכונים חשובים לחוק זכות יוצרים.
תיקונים אלה נועדו להתמודד עם הפרות זכויות יוצרים ברשת האינטרנט והם משפיעים על יכולתם של בעלי הזכויות להגן ולאכוף את זכויותיהם מחד, לצד סעיפים פרטניים המשפיעים על יכולתם של מפרים שונים להתגונן ביחס להפרות.
להלן בקצרה פירוט אודות סעיפים מרכזיים בתיקון זה.
הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור –
סעיף 48א. לחוק יוצר מושג חדש של הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור.
העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם, כלומר במילים פשוטות להעמיד לרשות הציבור באינטרנט או בדרך אחרת יצירה באופן שתהיה אליה זמינה לפי דרישה.
הסעיף החדש קובע כדלקמן:
48א. הועמדה יצירה שיש בה זכות יוצרים לרשות הציבור, כאמור בסעיף 15, בלא שניתנה רשותו של בעל זכות היוצרים, לרבות לאחר העמדתה כאמור לראשונה, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור בסעיף 11(5) (בסעיף זה – העמדה בהפרה), ועשה אדם, על דרך עיסוק, פעולה שיש בה כדי להקל את הגישה של הציבור ליצירה שהועמדה בהפרה או להרחיב את הגישה של הציבור אליה, במטרה להפיק רווח מעשיית פעולה כאמור ומקיומה של גישה ליצירה שהועמדה בהפרה, מפר הוא בכך את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה; לעניין זה, אדם המפעיל אמצעים טכנולוגיים למניעת גישה ליצירה שהועמדה בהפרה לא יוחזק מחמת זה בלבד כמי שהיה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה.
המטרה העומדת בבסיס תיקון זה הינה לסייע לבעלי זכויות יוצרים להתמודד על גורמים שונים המסייעים להנגיש לציבור תכנים שמפרים זכויות יוצרים, דוגמת צדדים המספקים קישורים לעותקים מפרים של יצירות. בהתאם לסעיף החדש, במידה וצד כאמור יפרסם לינק לתוכן שגורם אחר העלה לאינטרנט, ואותו תוכן מפר זכויות יוצרים, הרי שבהתאם לתיקון המדובר בהפרה המכונה "הפרה עקיפה" בשפה המשפטית, והדבר ייחשב להפרת זכות היוצרים שעה שפעילות זו מבוצעת על דרך העיסוק ובמטרה להפיק ממנה רווח.
חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית –
נושא זה היה נתון לויכוח בשנים האחרונות, בין המצדדים והמתנגדים, תוך הצורך בהנחיות ברורות באילו מקרים ינתן צו כאמור, והבהרת האיזון בין זכויות מתנגשות. בית המשפט העליון קרא למחוקק להסדיר את הנושא ואת ההליכים למתן צו כאמור, ואכן במסגרת התיקון הוסף פרק ח'1: חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית, והובהר התהליך המסדיר את זכותם של בתי המשפט להורות לספקי שירות לחשוף פרטים מזהים של מנויים שלהם כאשר נטען כי הללו מפרים זכויות יוצרים.
צו הגבלת גישה למקור תוכן
כיוון שרשת האינטרט מאפשרת לפעול בעילום שם, בעלי זכויות היוצרים מצאו את עצמם לעיתים בפני שוקת שבורה, שכן מפרים מתוחכמים עשו שימוש בטכנולוגיה על מנת להתחמק מבעלי הזכויות ולהמשיך לעשות שימוש בתכנים המפרים באין מפריע. בתיקון מוצע לפעול כנגד גורמי הביניים אשר ביכולתם לחסום את הגישה לאתר האינטרנט העושה שימוש בתוכן מפר, והסעיף החדש (סעיף 53א) מסדיר את התהליך במסגרתו רשאים בעלי זכויות היוצרים או בעלי רישיון ייחודי לפנות לבית המשפט ולקבל צו המופנה כלפי ספק גישה ומורה לו להגביל את הגישה למקור התוכן,כולו או חלקו אם בית המשפט שוכנע כי מתקיים לגבי עיקר התוכן שבאותו מקור תוכן מתקיים אחד התנאים המפורטים בחוק. בית המשפט יידרש לשקול מגוון שיקולים במסגרת הבקשה למתן צו כאמור, לרבות נושא חומרת ההפרה הנטענת, ההשפעה על הציבור כתוצאה מהגבלת הגישה לפי הצו או מהחלטת בית המשפט שלא לתת צו, יעילותם של סעדים חלופיים במקום צו הגבלת הגישה, מידת הפגישה הצפויה הפרטיות של משתמשי האינטרנט ועוד.
פלילי – הפיכת הפרת זכויות יוצרים בדרך של שידור או העמדה לרשות הציבור לעבירה פלילית
התיקון מוסיף את הפעולות הבאות לסעיף 62 ב' הקובע כי:
העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(4) משדר יצירה כאמור בסעיף 61(ז);
(5) מעמיד יצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 61(ח).
התיקון מבקש לערוך התאמה בחלק הפלילי כך שיותאם לעידן הטכנולוגי, ולא יהיה הבדל בין אכיפת זכויות יוצרים בעולם הפיזי לבין זה הוירטואלי. האחריות הפלילית תקום מקום בו הפעולה המפרה נעשתה על דרך עיסוק ובמטרה להפיק רווח מכך. ההנחה הינה כי השתת סנקציה פלילית עשויה להוות הרתעה אפקטיבית.
מאידך, התיקון לחוק מבקש ליצור הסדרים נקודתיים אשר מקלים על צדדים המבקשים לעשות שימוש ביצירות מוגנות בזכויות יוצרים, אך אינם יכולים לעשות זאת מסיבות שונות. כך למשל:
יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע או לא אותר (תיקון מס' 5) תשע"ט-2019 – יצירות יתומות
פעמים רבות משתמשים רבים נתקלים במצב שבו הם מעוניינים לעשות שימוש מסויים ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים (לדוגמא תמונות או מאמרים), אך בעלי הזכויות עליהן אינם ידועים. במסגרת התיקון נוסף, סעיף חדש הקובע באילו נסיבות מותר לעשות שימוש ביצירה כאמור, ומרכך במעט את ההנחיה הגורפת שהיתה נהוגה עד כה שלא לעשות שימוש ללא הרשאה מפורשת מבעל הזכויות, כך ששימוש ביצירות שבעלי הזכויות בהן לא אותרו, יהיה מותר גם ללא קבלת אישור בעלי הזכויות וזאת בתנאי שהמשתמש פעם בשקידה סבירה לאיתור בעל הזכויות בטרם נעשה שימוש ביצירה וכי לא עלה בידו לאתר בעל זכויות היוצרים. אין פירוש הדבר שניתן לעשות שימוש בכל תמונה שמצאתם באינטרנט, אלא שבנסיבות מסויימות (ומומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בעניין) יתכן שתוכלו לעשות שימוש ביצירה אף ללא הסכמה כאמור.
27א. (א) שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בה אינו ידוע או לא אותר, מותר בתנאים אלה:
(1) המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי או לאיתור בעל זכות היוצרים ביצירה, לפי העניין, לפני השימוש;
(2) המשתמש ציין באופן ברור באותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה, כי השימוש נעשה על פי סעיף זה וכי בעל זכות יוצרים זכאי לבקש שהמשתמש יחדל מהשימוש וכן פרטים ליצירת קשר עמו;
(3) המשתמש הפסיק את השימוש או קיבל רישיון לשימוש עתידי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים.
(ב) היה השימוש ביצירה כאמור בסעיף קטן (א) מסחרי, יחולו הוראות אלה נוסף על האמור באותו סעיף קטן:
(1) המשתמש פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש;
(2) המשתמש שילם לבעל זכות היוצרים תמלוג ראוי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים; תמלוג ראוי כאמור ישולם בעד התקופה שתחילתה במועד תחילת השימוש ביצירה.
(ג) שקידה סבירה תיבחן בין השאר בהתחשב באופן היצירה ובמועד יצירתה.
הפרת זכות יוצרים ביצירה אמנותית (תמונה) ללא תשלום פיצוי בלא הוכחת נזק:
נושא זה עלה לדיון לאחרונה, בעקבות מאבק שנוהל בשנה האחרונה בין חברת פלאש 90 שהינה ספקית ידועה של שירותי צילום, לבין חברי כנסת אשר פרסמו תמונות שלהם אשר צולמו על ידי הצלמים, לפי טעת החברה ללא קבלת אישור מהצלם, ללא תשלום ומתן קרדיט. מצד שני, היועמ"ש של הכנסת טען כי המדובר ב"שימוש הוגן". הדבר הוביל לחקיקת סעיף ולפיו במקרה שבו אדם עשה שימוש שאינו למטרה מסחרית, בתמונה אשר הועמדה קודם לכן לרשות הציבור, הרי שהמפר לא יהיה חשוף לתשלום של פיצוי סטטוטורי (הקיים בחוק בשיעור של עד 100,000 ש"ח לכל הפרה, הן בגין הזכות הכלכלית והן הזכות המוסרית), אולם היוצר יוכל לדרוש פיצוי בגין הנזק שנגרם לו בפועל כתוצאה מהפרת זכויותיו.
56א. (א) הוראות סעיף 56 לא יחולו על אדם שהעמיד לרשות הציבור ברשת האינטרנט יצירה אמנותית שהועמדה קודם לכן לרשות הציבור או שהרשה לאחר להעמיד לרשות הציבור יצירה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) המפר חדל מההפרה בתוך זמן סביר לאחר שקיבל הודעה מבעל הזכות או מי מטעמו בדבר ההפרה;
(2) היצירה לא הועתקה מקטלוג, שמטרתו מכירה של היצירות הכלולות בו או מתן רישיון לשימוש ביצירות הכלולות בו, שהועמד לרשות הציבור ברשת האינטרנט;
(3) התקיים אחד מאלה:
(א) הפרת הזכות כאמור לא היתה למטרה מסחרית;
(ב) המפר הוא עמותה כמשמעותה בחוק העמותות, התש"ם-1980, מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בחוק החברות, התשנ"ט-1999, הקדש כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, ואגודה עותמנית כמשמעותה בחוק העותומני על האגודות, ובלבד שמחזורם אינו עולה על 1,200,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מחזור" – סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בשנה האחרונה שחלפה, ולעניין הקדש – סכום ההוצאות השנתי לכל מקור או סוג שהוצאו בשנה האחרונה שחלפה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מוסד ממוסדות המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, תאגיד שהוקם לפי חוק או על גופים המנויים בסעיף קטן (א)(3)(ב) שמחזורם עולה על הסכום האמור באותו סעיף קטן.
(ג) הוראות סעיף 56 לא יחולו על אלה, ובלבד שהשימוש נעשה במסגרת פעילותם הרגילה, לשם מימוש מטרותיהם ולא למטרה מסחרית:
(1) מוסדות חינוך מסוג שקבע השר לפי סעיף 29;
(2) ספריות, ארכיונים וגופים אחרים מסוג שקבע השר לפי סעיף 30(א) או (ג);
(3) מוזאונים מסוג שקבע השר;
(4) גופים נוספים כגון אלה המנויים בפסקאות (1) עד (3) שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
האמור בסקירה זו הינו תמצית, הוא אינו ממצה וקיימים סייגים פרטניים. בכל מקרה אין להסתמך על האמור ומומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בנושא לקבל ייעוץ פרטני.
