הליך יצירת המוסיקה השתנה באופן מהותי בעידן הדיגיטלי, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה סגנונית.. מבחינה טכנולוגית, בשעה שבעבר כלי נגינה היו נפרדים ממכשירי ההקלטה, ושניהם היו נפרדים מהמחשב, הרי שבעידן הדיגיטלי, טכנולוגיות חדשות שילבו את כל השלושה יחדיו, תוך שהדבר שינה את הליך היצירה, ואפשר תהליכי יצירה חדשים.
מבחינה סגנונית, בשעה שעד לאמצע המאה ה-20 היו קיימים כללים קובעים למוסיקה, בעיקר ביחס לקומפוזיציה, אשר נבעו מחוקי השפה המוסיקלית, הרי שבתקופה המודרנית, ובעיקר בעידן הדיגיטלי, הליך יצירת המוסיקה השתנה בצורה מהותית, וצמחו פעילות אמנותית יצירתית וסגנונות מוסיקליים מסוג שונה לחלוטין, שניתן לכנות עיצוב או "פיסול" בצליל. מבחינה תוכנית, ניתן ליצור מאש-אפ חוצה תרבויות ותקופות, לצורך הדוגמא, של בטהובן עם משה פרץ. המעבר לעידן הדיגיטלי מציב אתגרים רבים בפני דיני זכויות יוצרים, ונכון להיום, חשוב לציין, על פי החוק היבש, חל איסור לבצע רמיקסים, סימפולים ומאש אפים, ללא קבלת הרשאה מראש מבעלי זכויות היוצרים הרלבנטיים. במאמר זה אתמקד בנושא המאש-אפים.
מאש אפ הינו ז'אנר מוזיקלי שנוצר על ידי שילובן של מספר יצירות מוזיקליות שונות לכדי יצירה מוזיקלית חדשה אחת. יוצרי המאש אפ יוצרים יצירה חדשה תוך שהם משתמשים בהקלטות קיימות. השימוש המסורתי הנפוץ ביותר של מאש-אפים הינו זה הידוע כ- A V. B . עם זאת, השימוש במחשבים אפשר תהליכים חדשים, לדוגמא יצירות אודיו-קולאז', המשלב מקטעים של הקלטות קיימות ממגוון רחב של סגנונות.
אף הידועים שבאמנים זוכים לגרסאות מאש אפ. כך למשל, יצירותיה של להקת הביטלס שימשו כבסיס למספר יצירות מאש אפ: DJ בי. סי הוציא לאור בשנת 2004 פרוייקט בשם "ביסטלס" – שירי מאש אפ של להקה בדיונית שהותכה משירי הביסטי בויז והביטלס. יוצר אחר, DJ Danger mouse, יצר בשנת 2004, מאש אפ בין האלבומים של להקת הביטלס "The White Album". עם האלבום "The Black Album" של האמן Jay-Z – אלבום הידוע כ"The Grey Album".
הדיון בסוגיה זו, נחלק בין המצדדים לבין המתנגדים לשימוש כזה. התומכים, סבורים כי "שאילת חומרים מיצירות קיימות אינו פרקטיקה חדשה, אלא מסורת וצורת ביטוי הראויה להגנה, וטוענים כי שימוש מעין זה צריך להיות מוגדר כ"קוואזי – פרודיות" ולחסות תחת הגנת השימוש ההוגן, כצורת אמנות המקדמת "ביקורת" וכי יש בו אלמנט טרנספורמטיבי דיו על מנת להצדיק שיחסה תחת שימוש הוגן. אך לעומת זאת, המתנגדים טוענים, כי השימוש ביצירה עלול לפגוע ביצירה המקורית. על אף שניתן להשיב לכך, שלא סביר כי אנשים ירכשו רק מאש אפ במקום היצירה המקורית. נהפוך הוא, מאש אפ עשוי לסייע בהעלאת המודעות לשיר המקורי, ולתרום לרכישה מחודשת של היצירה ולהעלאת ערכה.
ראוי לציין כי קולאז'ים מסוג זה הופכים לרווחים יותר ויותר, ולדרך שבה אנשים יוצרים כיום ומתקשרים כיום. נדמה לעיתים כי עולם האינטגרציה מעניין לא פחות מאשר החדשנות הקיימת ביצירת יש מאין. יתרה מזו, תרבות המאש אפ אינה מוגבלת לשימוש ביצירות מוסיקליות בלבד, אלא היא מהווה צורת הבעה הנוצרת כיום מערבוב צלילים על אימאג'ים, וידאו על טקסט, טקסט על צלילים או כל שילוב של אלה על מנת ליצור יצירה חדשה. לטעמי, חוק זכויות יוצרים מיושן בהתייחסות להליכי יצירה אלה, ויצירות מסוג זה, מצריכות התייחסות משפטית חדשה ומעודכנת באופן שייטיב להלום את רוח התקופה והליכי היצירה בעידן הדיגיטלי.
עוד על זכויות יוצרים ועוד בתחום הבידור והמדיה: לחצו כאן.