התמונות שצילמתם מהוות נכס יקר ערך, שיכול להניב עבורכם הכנסות יפות לאורך השנים, על ידי מכירה, השכרה, מתן רישיונות שימוש ועוד. חוק זכות יוצרים מעניק ליוצרים אגד של זכויות ומגן עליהן בעת הצורך, עד לתקופה של 70 שנה אחרי חיי היוצר – כך שהיצירה שלכם, מהווה נכס כלכלי לא רק עבורכם, אלא גם עבור הילדים ואף הנכדים שלכם.
צלמים רבים פונים אלי ושואלים אותי על זכויות היוצרים בתמונות. נושא הבעלות בתמונות חשוב ביותר ביחס לשני היבטים מרכזיים:
ראשית, שצלמים ידעו מיהו בעל זכויות היוצרים בתמונה ומהן זכויותיו ביצירות (בתמונות).
שנית, במידה והן אינם בעלי הזכויות בתמונות (כולל במקרים בהם מדובר שתמונות שהם עצמם צילמו), מה עליהם לעשות על מנת להימנע מהפרת זכויות היוצרים של צדדים שלישיים.
חוק זכות יוצרים התשס"ח-2007 קובע שיצירת צילום נכללת במסגרת "יצירה אמנותית". למרות שמדובר על יצירה "אמנותית", חשוב להבהיר שההגנה חלה לא רק על צילומים "אמנותיים", אלא על כל צילום המקיים את יסוד המקוריות.
ראשית יש לברר בהקשר זה מי הוא הבעלים של זכויות היוצרים בתמונה. החוק קובע כי ברירת המחדל הינה כי זכויות היוצרים ביצירה הן של היוצר:
(1) היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה;
עם זאת, חשוב להכיר שני חריגים בהקשר לבעלות ביצירה: ביחס ליצירה מוזמנת, סעיף 35 (א) לחוק קובע כי: "ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע".
ביחס ליצירת צילום, חל חריג ספציפי בסעיף 35 (ב) לחוק הקובע כי: "ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת".
|
פירוש הדבר הוא כי כאשר צלם צילם את התמונות, שנוצרו לפי הזמנה, עבור לקוח, בין אם זה לקוח פרטי, חברה, זוג שמתחתן וכו', הרי שהזכויות בתמונות שייכות למזמין (ולא לצלם), וזאת כל עוד לא הוסכם אחרת, בין הצדדים. במקום שבו לא היתה הזמנה מראש, זכות היוצרים היא של היוצר (הצלם).
שמירת זכות היוצרים למזמין בתצלום פרטי או משפחתי מקורה בטעמי פרטיות. למזמין יש עניין כי היוצר לא יפיץ תמונות ברבים באופן העלול לפגוע בפרטיותו (כאמור בהצעת החוק: "במקרים אלה, קיים אינטרס נוסף של המזמין, אשר יש להניח כי הצדדים התכוונו לכבדו, והוא הזכות לפרטיות"
בהתאם לסעיף זה, הבעלות של המזמין כפופה לכך שלא הוסכם אחרת, כמו לדוגמא במקרה בו נערך הסכם בין הצלם לבין הלקוח, בו נקבע במפורש כי זכויות היוצרים בתמונות הן של הצלם.
על מנת למנוע "אי הבנות" ואי בהירות, רצוי כמובן, לערוך הסכם בכתב, המתייחס לנושאים אלה ומגדיר בצורה ברורה את נושא הבעלות, לצד נושאים רלבנטיים אחרים, כמו התמורה, היקף העבודה, וכיו"ב. יחד עם זאת, גם במקרה בו לא נחתם הסכם בין הצדדים, לצורך הכרעה בשאלת הבעלות תישאל השאלה האם התצלומים בוצעו על פי הזמנה, מי יזם את הצילומים, האם שולמה תמורה לצלם וכו'.
מעבר לכך, במקרה של אירוע פרטי, שימוש בתמונות ללא רשות מבעלי הזכויות, עלול אף להוות פגיעה בפרטיות. מקרה זה מקבל משנה תוקף בתקופה הנוכחית, עם עליית הפופולריות של צילומי הריון, חתונות חד מיניות וכו', שבהן עשויה להיות רגישות יתרה לפרטיותם של המצולמים.
חשוב לציין בהקשר זה כי שימוש ללא הרשאה ביצירה מוגנת בזכויות יוצרים, לרבות בתמונה, מהווה הפרת זכויות יוצרים, ועלול להוות עילה לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. חשוב לציין שהחוק כיום קובע פיצוי סטטוטורי (ללא הוכחת נזק) בסך של עד 100,000 ₪ לכל הפרה.
מה שיוצרים רבים אינם יודעים, שגם אם העברתם או ויתרתם על הזכויות המסחריות והכלכליות על היצירה שלכם, הזכויות המוסריות ביצירה, נשארות תמיד שלכם.
זכויות מוסריות הן זכויות אישיות של היוצר, שלא ניתן להעביר אותן, ושעל הפרה שלהן, ניתן לתבוע בבית המשפט. החוק מעניק סמכות לבית המשפט, לפסוק לזכותו של היוצר, פיצויים בגובה של עד מאה אלף שקלים על כל הפרה של זכות מוסרית, וזאת גם מבלי שהתובע יצטרך להוכיח שההפרה גרמה לו לנזק בפועל.
מה כוללות הזכויות המוסריות: הזכויות המוסריות על היצירה, כוללות שני חלקים.
ï החלק הראשון – הזכות לקרדיט. מגיע ליוצר קרדיט על כל שימוש ביצירה.
ï החלק השני של הזכויות המוסריות ביצירה, מגן מפני שלמות היצירה –
והוא קובע שאין לבצע סילוף או פגם ביצירה, אם יש בהם פגיעה בשמו או בכבודו של היוצר.
הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר גם אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.
לסיכום, ברור כי חשוב להסדיר את הזכויות והבעלות ביצירה (בתמונה) במסגרת הסכם ולמנוע אי בהירות. צלם המעוניין לעשות שימושים בתמונות שצילם באירוע כאמור נדרש להסדיר את הזכות הזו במסגרת ההסכם שהוא חותם עם הלקוח, וגם אם הזכויות היוצרים הן של הלקוח, הרי שלכל הפחות מומלץ לצלם להוסיף פסקה בהסכם שתתיר לצלם לבצע את השימושים המבוקשים על ידו, לדוגמא העלאתן לאתר האינטרנט שלו לצורכי קידום ופרסום.
עוד על זכויות יוצרים – כאן.