חוק זכות יוצרים אמור להגן על היוצרים, ולתת להם תמריך ליצור.
אבל יש צד שני של החוק, שנועד לאזן את התמונה,
ולדאוג לאינטרס הציבורי, ולזכות לקידום התרבות והיצירה –
ובשל כך, הוא מאפשר לעשות "שימוש הוגן" ביצירה שלכם,
ללא הרשאה מראש ומבלי שהדבר ייחשב כהפרת זכויות היוצרים.
שימוש הוגן ביצירה, נועד לצרכים הבאים:
לצורכי מחקר (אזכור וניתוח במאמרים אקדמיים למשל)
מתן ביקורת (כולל סאטירה ופרודיה)
סקירה ביוגרפית, היסטורית ואמנותית,
לצורכי דיווח עיתונאי
לשם הבאת מובאות (ציטוטים קצרים מהיצירה)
לימוד עצמי והוראה על ידי מוסד חינוך – ניתן להעתיק קטעים מהיצירה לצורך הלימוד.
אבל גם כאן, החוק מגן על היוצרים, מפני ניצול לרעה של הנושא,
וקובע מהו שימוש הוגן, לפי קריטריונים שונים.
אם נעשה שימוש ביצירה, לצורך מטרת רווח – בדרך כלל, השימוש אינו נחשב הוגן,
אלא מסחרי – ומוכר בחוק כהפרת זכויות יוצרים.
אך אם נעשה לצורך חינוכי, סביר יותר שהדבר יחשב לשימוש הוגן.
שימוש טרנספורמטיבי שמוסיף ערך ליצירה המקורית,
או יוצר ביטוי חדש שלא היה קיים לפני כן – יחשב לרוב בעיני החוק, כשימוש הוגן.
פרודיה למשל הינה דוגמא לשימוש טרנספורמטיבי,
כי המסר והתכלית של הפרודיה, שונים מאלו של היצירה המקורית.
עם זאת, חשוב לציין שיצירות מסוג רמיקס, סימפולים, מאש אפים ועבודות שונות מסוג קולאז',
יצירות שהופכות ליותר ויותר פופולריות, בעולם המוזיקה, האמנות והקולנוע,
אשר משלבות קטעים מיצירות קיימות, מציבות אתגרים בפני חוק זכויות יוצרים –
כי החוק נאלץ להתמודד כאן, עם התפתחויות טכנולוגיות ותרבותיות,
שלא היו קיימות בעבר – לכן, בכל מקרה של ספק, מומלץ להתייעץ.
החוק לוקח בחשבון, גם את אופי היצירה המקורית.
לפיכך, יש משקל רב, לשאלה
האם היצירה המוגנת הינה בעלת אופי "עובדתי" (לדוגמא סרט דוקומנטרי או ביוגרפי)
או יצירה מקורית שהינה פרי דמיונו של היוצר?
שימוש בחלקים "עובדתיים" מסרט דוקומנטרי, לדוגמא,
סביר להניח שתהיה מידה גבוהה יותר של נכונות שיוכר כשימוש הוגן.
אך, ככל שהיצירה המקורית מבוססת על פרי דמיונו של היוצר,
כך פוחתת הסבירות שהשימוש בה יוכר כשימוש הוגן.
בנוסף, ככל שהיצירה ישנה יותר, גובר הסיכוי להכיר בשימוש כהוגן,
ואם נעשה שימוש ביצירה בשיא הצלחתה, או בטרם התפרסמה כלל –
ייטה החוק לראות בכך שימוש מסחרי.
קריטריון נוסף שהחוק לוקח בחשבון, הוא היקף השימוש:
סעיף זה מתייחס גם לצד הכמותי של השימוש, וגם לצד האיכותי.
בצד הכמותי – ככל שייעשה שימוש בהיקף נרחב מהיצירה, כך עלול השימוש להיחשב כלא הוגן.
אבל גם כאן, צריך לקחת בחשבון את אופי היצירה המקורית,
כי הדין על שימוש בספר מתח במלואו או ברובו, עשוי להיות שונה משימוש במניפסט פוליטי לדוגמא.
בצד האיכותי – היקף השימוש ביצירה נבחן גם מבחינת איכות השימוש –
כלומר אם נעשה שימוש בחלק משמעותי של היצירה, או בחלק שולי בה.
בנושא זה, חשוב לשים לב למיתוסים שונים שקיימים, כמו:
"מותר להשתמש בעד 30 שניות משיר", או "מותר להשתמש בעד 10% מהיצירה", או:
"אם אני מעתיק רק עותקים ספורים ולא מוכר אותם למטרות רווח, זה כשר" –
הנחות אלו הינן מוטעות ומטעות,
כי כאמור, המבחן הוא גם איכותי ולא רק כמותי,
ולעיתים שימוש בחלק קטן ומשמעותי מהיצירה –
עלול להיחשב כהפרה של זכויות היוצרים.
החוק מתייחס גם להשפעה הכלכלית של השימוש על הכנסות מהיצירה –
פרסום יצירה שאינה שלכם בעיתון מקומי נידח, שנחשפו אליו מעט אנשים,
הוא איננו חמור כמו פרסום באינטרנט בפורטל חדשות ארצי מוביל,
שנחשפים אליו מסה קריטית של אנשים – כי פוטנציאל הנזק הכלכלי של האחרון, הוא גדול יותר.
ככל שהחשיפה גבוהה יותר,
הנזק והפיצוי עלול להיות גבוה יותר.
עוד כמה דגשים בנושאים נפוצים:
גרסת כיסוי לשיר (קאבר):
מותר לבצע גרסת כיסוי של שיר (קאבר),
גם ללא קבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים ביצירה,
ובלבד שעומדים במספר קריטריונים שקבע החוק,
דוגמת תשלום תמלוגים, אי ביצוע שינויים בלחן או בטקסט,
ושימוש שלא למטרת פרסומת מסחרית.
שימוש אגבי ביצירה –
החוק מתיר מקרים של שימוש אגבי ביצירה מוגנת בזכויות יוצרים,
והכללתה בתוך יצירת צילום, יצירה קולנועית או בתקליט.
כך לדוגמא, אם צילמת סרט תיעודי, או חדשותי,
כאשר הסצנה המצולמת מתבצעת כשברקע מתנגנת במקרה מוזיקה מוגנת –
שימוש אגבי זה, אינו נחשב להפרת זכויות היוצרים.
יצירות שממוקמות בקביעות במקום ציבורי:
מותר לבצע העתקה בדרך של צילום, ציור, שרטוט או תיאור חזותי דומה,
של יצירה אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אמנות שימושית,
שנמצאות בקביעות במקום ציבורי.
כך, מותר לצלם את מגדל אייפל למרות היותו יצירה אדריכלית.
טקסים הנערכים בבית ספר:
החוק מתיר לבצע שירים במהלך טקסים במוסדות חינוך, ללא הרשאה מראש,
ומבלי שהדבר ייחשב כהפרה.
חשוב לציין ששימוש הוגן ביצירה שלכם,
אין משמעותו לאפשר לעושה השימוש להפר את הזכויות המוסריות שלכם.