קניין רוחני

קנין רוחני הוא תחום משפטי המסדיר את הזכויות על נכסים בלתי מוחשיים מסוגים שונים, הנוצרים בצורה יצירתית דוגמת יצירות מוסיקליות, המצאות, מחזות, פורמטים, תרופות, עיצובים ייחודיים ועוד.

תחום זה שהיה בעבר נחלתם של מעטים בלבד, הפך כיום לאחד התחומים החשובים המרכזיים, והוא  כולל מספר ענפים משפטיים מרכזיים:

1. דיני זכויות יוצרים – דיני זכויות היוצרים מגנים על אופן ביטויים של נכסים בלתי מוחשיים, אשר הינם על פי רוב תוצר של מאמץ או כשרון מחשבתי, אינטלקטואלי או יצירתי, בארבעה סוגים עיקריים של יצירות: יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית. בנוסף לכך קיימת זכות יוצרים בתקליט. מטרתם של זכויות יוצרים הינה לעודד את הגיוון בביטויים ובידע הקיים ולהעשיר את עולם הביטויים, והם מעניקים אגד של זכויות כלכליות ליוצר היצירה וכן זכויות הנקראות "זכויות מוסריות".

 

2. דיני סימני מסחר – דיני סימני המסחר נועדו להגן על שם מסחרי או על לוגו, שהינם קניינו של אדם ועל המוניטין שרכש אדם כאשר עשה בהם שימוש, וכן להגן על הציבור מפני הטעייה, עקב שימוש בלתי מורשה בסימן המסחר.

על פי פקודת סימני המסחר (נוסח חדש) התשל"ב- 1972, סימן מוגדר כאותיות, ספרות, מילים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני מימדים או בשלושה. סימן מסחר מוגדר כסימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם.

סימן מסחר רשום מקנה לבעליו זכות ייחודית לעשיית שימוש בסימן הרשום על מוצרים או שירותים מהסוג שלגביהם נרשם הסימן, כאשר הזכות הינה בעיקרה למנוע מכל אדם לעשות שימוש בסימן בנוגע למוצרים או לשירותים נשוא הסימן. בעל הסימן רשאי, בין היתר, להעביר זכויות אלו בסימן ולהעניק רישיונות שימוש בסימן המסחר הרשום.

 

3. דיני מדגמים – המגנים על מוצרים מעוצבים המיועדים לייצור תעשייתי.

מדגם רשום הינו זכות קניינית אשר במסגרתה מוענקת הגנה על עיצוב מוצר תעשייתי חדש או מקורי, ואשר מקנה זכות בלעדית על השימוש במדגם. המדגם נועד להעניק הגנה ליוצר הצורה החדשנית של המוצר. בעל מדגם רשום, יוכל למנוע מאחרים פעילות מסחרית במוצר מאותו הסוג הדומה לחפץ שעליו נרשם המדגם, והוא יהיה בעל זכות בלעדית לייצר, לשווק, ולמכור את המוצר נשוא המדגם.

 

4. דיני הפטנטים – מגנים על אמצאות.

אמצאה כשירת פטנט הינה אמצאה לגבי מוצר או תהליך בכל תחום טכנולוגי, אשר הינה חדשה, מועילה ויש בה התקדמות המצאתית והיא ניתנת לשימוש בתעשייה. ניתן לקבל פטנט על מוצרים או תהליכים בתחומים טכנולוגיים דוגמת: מכונות, תוצרי ייצור, תהליכים, שיטות, שיפורים של אלה וכדומה.

לצד ענפי הקניין הרוחני, קיימים מספר ענפים משלימים בדיני הנזיקין ובפרט בחוק עוולות מסחריות, דוגמת סודות מסחריים – המגנים על מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;

גניבת עין – הקובע כי לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.

וכן ענף משפטי הנקרא עשיית עושר ולא במשפט, הקובע כי מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן – הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן – המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויה.

בשעה שבעבר עוצמה כלכלית היתה מבוססת על שליטה במשאבים פיזיים, דוגמת נפט וקרקעות, הרי שכיום, בעידן המידע,  הפכו מוצרי המידע לאמצעי מרכזי וראשון במעלה לצורך צבירת הון, והם מהווים כוח כלכלי מניע  ורב חשיבות.

דיני הקניין הרוחני מתמודדים על הצורך ליצור איזון בין הרצון להבטיח תמריצים ליוצרים מחד, לבין הצורך להבטיח גישה ליצירות ולמנוע הגבלות כבדות מידי על חופש הביטוי וחופש המידע.

בעלות בקניין הרוחני הינה נכס יקר ערך, המקנה בדרך כלל זכות למנוע מאחרים לעשות שימוש בקניין הרוחני. זכויות הקניין הרוחני הינן נכס קנייני המאפשר למסחר אותן ולבצע בהן עסקאות, בין אם בדרך של מכירת / העברת הזכויות או בדרך של מתן רישיונות שימוש.

אנו שומעים סיפורים רבים על "אקזיטים" ורכישות של חברות סטארט אפ שונות, בסכומים של מיליוני דולרים ואף מיליארדים, כאשר פעמים רבות, משקפת הרכישה את העברת הבעלות בקניין הרוחני, בין אם המדובר במאגר הפטנטים של החברה, סודותיה המסחריים, סימני המסחר שלה וכיו"ב, כאשר ידועה למשל עסקת הענק משנת 2012 במסגרתה רכשה חברת גוגל (המספקת את מערכת ההפעלה אנדרואיד) את חברת מוטורולה מוביליטי בסכום עתק של 12 מיליארד דולר, וזאת בעיקר לצורך רכישת מאגר הפטנטים להם היתה זקוקה על מנת להתחרות באייפון של חברת אפל.

הבעלות בקניין הרוחני בדרך כלל מוגבלת בזמן. כך לדוגמא פטנטים מוגבלים לתקופה של 20 שנה, מדגמים לתקופה של 5 שנים, וניתן להאריך את התקופה לשתי תקופות נוספות (סה"כ עד 15 שנים), וזכויות יוצרים מוגנות לתקופה של 70 שנה אחרי חיי היוצר. ועם תום התקופה הופך הנכס, היצירה  או האמצאה ל"נחלת הכלל".

מרבית הזכויות בתחום הקניין הרוחני הינן מחייבות בחינה ורישום מסודר על ידי רשם סימני המסחר, המדגמים והפטנטים. זכויות יוצרים אינן מחייבות רישום במדינת ישראל וככל שיצירה עומדת בדרישות החוק, תחול עליה הגנה גם במידה ולא נרשמה.

קיימות אמנות בינלאומיות בתחום הקניין הרוחני, המסייעות לבעלי הזכויות להגן על הקניין הרוחני שלהם. אך חשוב לציין שהזכויות בקניין הרוחני הינן טריטוריאליות, וככל שמעוניינים בהגנה רחבה, יש לרשום את הזכויות במדינות הרלבנטיות ברחבי העולם.