עו"ד אייל ברוק:
יש רגעים מכוננים בחיים, שנחרטים בזכרון ועמוק בלב. ההופעה בשבת בנשף הרוק של אביב גפן היתה רגע כזה. ניגנו את "הקיץ האחרון" בפני 13,000 איש אחרי 25 שנים, וההופעה הציתה בי מחדש את התשוקה למוזיקה, לבמה, לקהל. נראה לאן זה יוביל.
את העובדות אתם כבר יודעים: אחרי שנים רבות (25 אבל מי סופר), התאחדנו להופעה משותפת בנשף הרוק השנתי של אביב גפן, בהרכב כמעט מלא (חוץ מירמי היקר שגר בקפריסין).
ההופעה הציתה געגועים, ללהקה, לתקופה, למוסיקה, לבמה ולקהל.
אומרים שאמנות היא קומוניקציה. אנחנו הרגשנו את זה על הבמה.
לשמחתי, גם רבים מהקהל הרגישו כך.
מה שעמית סלונים מ"וואלה" כתב, ריגש אותנו מאוד:
"גם בתוך המופע המדהים של השנה, היה רגע אחד שבלט כמו פצצת אטום של רגשות"
"אורחת מפתיעה שלא הופיעה בפרסומים למופע הייתה סי היימן, שכבשה את הקהל עם 'גיבור גדול', אחד מהמנוני האייטיז הכי גדולים שהיו לנו פה, שנשאר איכשהו אקטואלי תמיד. בהמשך גפן ניצח על האיחוד של להקת 'שפיות זמנית', שהופיעה עם להיט הענק 'הקיץ האחרון', לראשונה מאז טקס הזיכרון ליצחק רבין ב-1995. שני הביצועים בלטו בתוך המופע הארוך, ובעיקר האחרון, כאשר הסאבטקסט המעודן של מקס גת מור שמתחבא בין השורות של הלהיט הגדול הזה מעולם לא נשמע קשוח יותר, כפי שהוא הדהד מתוך קהל האלפים.
גם בתוך האירוע התרבותי הכי מדהים שנזכה לראות השנה כנראה, הרגע הזה בלט כמו פצצת אטום של רגשות. המעריצים של גפן שפקדו את האמפי בראשון לציון אמש היו בדיוק בגיל הנכון בשנות התשעים כדי להצטמרר מעצם המחשבה של לשמוע את השיר הזה בהופעה חיה שוב. בשביל רגעים כאלה, שלא תמיד מגיעים, אנחנו יוצאים מהבית והולכים להופעות."
ועכשיו לתודות:
תודה ענקית לאביב גפן על ההזמנה, ועל האירוע המושלם.
תודה ליונתן ריגר על הכתבה באולפן שישי, שהתניעה את המהלך הזה.
תודה ליובל אראל שתיעד את ההופעה.
ותודה גדולה לכל החברים, שהגיעו ותמכו ופרגנו לכל אורך הדרך
וכמובן, תודה ענקית לקהל הנפלא שהיה חלק בלתי נפרד מהקסם.
ומה הלאה? נראה. לי זה עשה חשק גדול לעוד. נראה לאן הדרך תוביל…
קישור להופעה:
קישור לכתבה של עמית סלונים באתר וואלה: