ביום 20.1.14 הרצה עו"ד אייל ברוק לחברי קבוצת מפעילים בנושא הגנה על הקניין הרוחני בתעשיית המדיה והבידור.
להלן תמצית ההרצאה:
הגנה על הקניין הרוחני שלכם בתעשיית הבידור
תמצית הרצאה לחברי קבוצת מפעילים מיום 20.1.14
עו"ד אייל ברוק
מבוא
הרעיונות והיצירתיות שלכם מהווים נכס יקר ערך. בעידן הדיגיטלי המאפשר העתקה קלה ומהירה של תוכן, כדאי שתגנו על הקניין הרוחני שלכם.
תחום הקניין הרוחני מגן על נכסים מופשטים באמצעות מספר אפיקים: דוגמת זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים, פטנטים, סודות מסחריים גניבת עין ועוד.
הנושא חשוב משני טעמים מרכזיים: ראשית, על מנת שתדעו כיצד להגן על הקניין הרוחני שלכם. אבל לא פחות חשוב, על מנת שלא תמצאו את עצמכם מפרים את זכויותיהם של גורמים אחרים ותמצאו את עצמכם חשופים לתביעות בגין הפרת זכויות.
- 1.זכויות יוצרים
דיני זכויות היוצרים מגנים על אופן ביטויים של נכסים בלתי מוחשיים, אשר הינם על פי רוב תוצר של מאמץ או כשרון מחשבתי, אינטלקטואלי או יצירתי, בארבעה סוגים עיקריים של יצירות: יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית. בנוסף לכך קיימת זכות יוצרים בתקליט. מטרתם של זכויות יוצרים הינה לעודד את הגיוון בביטויים ובידע הקיים ולהעשיר את עולם הביטויים.
לא כל יצירה זכאית להגנה של זכויות יוצרים. יצירה תזכה להגנה בכפוף למספר כללים, לרבות סיווגה כיצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית, מונחים המוגדרים בחלקם בחוק וחלקם בפסקי דין שונים. כמו כן על היצירה להיות יצירה "מקורית", לגלם מידה כלשהי של יצירתיות, וכן עליה להיות מקובעת.
חשוב לציין כי קיימת אבחנה בין הרעיון הגלום ביצירה, לבין דרך הביטוי של הרעיון וכי ההגנה אינה חלה על הרעיון אלא על אופן ביטויו, וזאת בשל האינטרס שיש לציבור בשימוש חופשי ברעיונות, לצורך קידום ופיתוח התרבות.
דוגמאות ליצירות המוגנות בזכויות יוצרים: שיר (מילים ולחן), תמונות, טקסטים, קלטת DVD, ציורים, פסלים ועוד.
הזכויות הכלכליות של היוצר
חוק זכות יוצרים (התשס"ח – 2007), מגדיר מהי זכות יוצרים. זכות יוצרים ביצירה הינה הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה.
החוק מגדיר אגד של זכויות כלכליות המאפשרות ליוצר לאכוף את זכויותיו, לבצע ביצירות פעולות שונות, ולמנוע מאחרים לעשותן. זכויות אלה כוללות את זכות ההעתקה; הפרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה; ביצוע פומבי; שידור; העמדת היצירה לרשות הציבור; עשיית יצירה נגזרת; השכרה. זכות זו הינה מוגבלת בזמן: חיי היוצר ועוד שבעים שנה.
זכות יוצרים הינה נכס סחיר, אשר בעל הזכות רשאי למסחרה, למכור אותה, להעניק רישיונות שימוש בה וכיו"ב. הבעלות בזכויות היוצרים מוענקת על פי רוב ליוצר.
הזכות המוסרית של היוצר
בנוסף לזכויות הכלכליות, שמשמעותן הינה כלכלית, קיימת ליוצר היצירה זכות נוספת, הידועה כ"זכות המוסרית". זכות זו, שהינה זכות אישית של היוצר, עוסקת בקשר שבין היוצר ליצירה, והיא מגלמת שתי זכויות משנה:
זכות ההורות ("הזכות לקרדיט") – כלומר על כל שימוש ביצירה שלכם מגיע לכם קרדיט, אשר נועדה להבטיח ליוצר כי יצירתו תיוחס לו; ובנוסף:
"זכות לשלמות היצירה" – המבקשת למנוע פגיעה ביצירתו של היוצר ו/או סילופה על ידי אחרים.
הפרת זכויות יוצרים
הפרת זכויות יוצרים עשויה לגרור מגוון סעדים. חוק זכות יוצרים החדש מעניק לבית המשפט אפשרות לפסוק פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים, ללא הוכחת נזק בסך של עד 100,000 ₪, וזאת בשל כל הפרה. לצורך קביעת הפיצויים בוחן בית המשפט את נסיבות המקרה, לרבות היקף ההפרה, משך הזמן שבו בוצעה ההפרה, חומרת הנזק הממשי לתובע, הרווח שצמח לנתבע, תום ליבו של הנתבע ועוד.
כך למשל, תמונה שצילמתם, תהיה זכאית בדרך כלל להגנה של זכויות יוצרים, ובמידה וצד שלישי עושה שימוש בתמונה זו ללא רשותכם, הרי הוא מפר את זכויות היוצרים שלכם.
סעדים נוספים כוללים צו מניעה, חילוט מוצרים מפרים. כמו כן הפרת זכויות יוצרים יכולים להיות חשופה לסנקציות פליליות.
2. זכויות מבצעים
בנוסף לזכויות היוצרים, אמנים שהינם אמנים מבצעים נהנים מזכויות נוספות: זכויות מבצעים.
מבצע הינו אדם המבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך אחרת, יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית. זכויות אלה הינן בעיקרן זכויות "שליליות", הקובעות כי למבצע תהיה הזכות שהמעשים הבאים לא ייעשו אלא בהסכמתו: טביעה; שעתוק; שידור; ומכירה, השאלה, השכרה הפצה, יבוא או החזקה לצרכי מסחר של ביצועו ללא הסכמתו.
מבצעים זכאים לתמלוגים ראויים בגין השמעה או הצגה של ביצועיהם. כמו כן למבצע זכות מוסרית בביצועו.
3. זכות הפרסום
סעיף (6)2 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 קובע כי: שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם רווח, מהווה פגיעה בפרטיות.יחד עם זאת, בעולמנו כיום, בו הפך הפרסום ומעמד ה"סלבריטאים" לנכס כלכלי של ממש, הוכרה זכות הידועה כ"זכות הפרסום", אשר מגנה על אינטרס קנייני, שהינו לעיתים כלכלי גרידא. זכות זו אומצה בישראל על ידי בית המשפט העליון בפרשת מקדונלד (אלוניאל בע"מ נגד אריאל מקדונלד).
זכות זו נדונה במספר פסקי דין בשנים האחרונות. כך למשל בפסק הדין בעניין "דוד הכי טוב" (דוד הכי טוב' דבש נגד אדלר חומסקי ורשבסקי), הגיש דוד דבש תביעה בגין שימוש בשמו, בכינויו, בסיפוריו ובדומות במסגרת קמפיין פרסומי של חברת "אישי ישיר". נקבע כי בנסיבות של שימוש לא מוסכם בשמו, בדמותו או בקולו של אחר, העילות הרלוונטיות הן העילה של עשיית עושר ולא במשפט והעילה של הפגיעה בזכות הפרסום, וכי כאשר מדובר בזכות, שבאופן תיאורטי ניתנת לרכישה בדרך לגיטימית, הרי שיש לבסס את קביעת הפיצויים על קריטריון "שווי השוק". במקרה זה נפסק פיצוי בסך של 400,000 שקלים.
בדומה לכך, בפסק דין שניתן לפני כשנה בעניינו של "יובל המבולבל" (יובל שם טוב ואח' נ' בז'ה וו הפקות בע"מ ואח'), נדון נושא פגיעה בדמותו של האמן, וזאת כתוצאה מפרסום דמותו על גבי שלטי חוצות, במסגרת קמפיין לקידום מכירת בקבוקי תינוקות, וזאת ללא קבלת הרשאה ממנו לשימוש מעין זה. על אף שבפסק דין זה קבע בית המשפט פיצוי בסך של 200,000 שקלים בעילות אחרות, נראה כי זכות הפרסום והשימוש המסחרי בדמותו של האמן, מרחפת מעל פסק הדין.
כמו כן לאחרונה, ניתן פסק דין בעניינה של בר רפאלי. התביעה הוגשה על ידי רפאלי, אשר שימשה כפרזנטורית של חברת סאני, יבואניתבלעדית ומפיצה בישראל של המכשירים הסלולריים מתוצרת סמסונג, בסמוך לאחרההסכם שנחתם בין הצדדים בשנת 2006, לצורך קידום סדרת הטלפונים הדקים שלסמסונג. בתביעה זו טענה רפאלי לפגיעה ולהפרה בוטה של זכויותיה, חדירהלפרטיות ופגיעה במוניטין.
בין היתר, טענה רפאלי, כי בנוסף לסרט הפרסומת, עליו הוסכם בין הצדדים, היאצולמה, ללא ידיעתה וללא הסכמתה, ל"סרט נוסף ("Making off") , אשר הועבר "בשידור חי" באינטרנט. כמו כן, טענה כי חברת סאני עשתה שימוש במדיה נוספת (קולנוע), וזאת מעבר למדיות אשר סוכמו בהסכם שנערך בין הצדדים. במקרה זה נקבע כי חברת סאני תקשורת (1994) בע"מ, תשלם לדוגמנית בר רפאלי סך של 400,000 שקלים בתוספת 150,000 שקלים הוצאות משפט.
4. סימן מסחר:
מטרת סימן המסחר
דיני סימני המסחר נועדו להגן על שם מסחרי או על לוגו, שהינם קניינו של אדם ועל המוניטין שרכש אדם כאשר עשה בהם שימוש, וכן להגן על הציבור מפני הטעייה, עקב שימוש בלתי מורשה בסימן המסחר.
על פי פקודת סימני המסחר (נוסח חדש) התשל"ב- 1972, סימן מוגדר כאותיות, ספרות, מילים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני מימדים או בשלושה.
סימן מסחר מוגדר כסימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם. סימן מסחר רשום מקנה לבעליו זכות ייחודית לעשיית שימוש בסימן הרשום על מוצרים או שירותים מהסוג שלגביהם נרשם הסימן, כאשר הזכות הינה בעיקרה למנוע מכל אדם לעשות שימוש בסימן בנוגע למוצרים או לשירותים נשוא הסימן. בעל הסימן רשאי, בין היתר, להעביר זכויות אלו בסימן ולהעניק רישיונות שימוש בסימן המסחר הרשום.
יתרונותיו של סימן מסחר
רישום סימן מסחר מגלם איפוא יתרונות רבים, והינו כלי יעיל ושימושי התורם ליצירת נכס בעל ערך כלכלי ומסחרי רב, מאפשר לבעליו בלעדיות בשימוש בסימן, מהווה כלי הרתעתי תוך הקטנת הסיכון שמתחרים יקדימו את בעל העסק וירשמו סימן מסחר דומה (או זהה), ומאפשר לבעל הסימן לבדל את עצמו ממתחריו ולחזק את המותג.
תחולתו וחשיבותו של סימן מסחר עשויה להשתרע אף מעבר לעולם סימני המסחר. כך למשל סימן רשום עשוי לסייע לבעליו למנוע ממתחרים לרשום חברה בעלת שם זהה או דומה לסימן המסחר, ככל שתחום פעילות החברה החדשה, משיק לתחום הפעילות של סימן המסחר הרשום, ואף לסייע לבעליו במאבקו כלפי מתחרים אשר רשמו שם מתחם באינטרנט המורכב מסימן המסחר שלו (תופעת ה- CYBERSQUATTING). כמו כן סימן מסחר רשום משמש כלי מרכזי של רשויות המכס בבואן למנוע את כניסתן לישראל של סחורות המפרות סימני מסחר רשומים.
עו"ד אייל ברוק מתמחה בתחום הקניין הרוחני ובתעשיית המדיה והבידור, ומייצג יוצרים, אמנים, ממציאים, יזמים וחברות בתחומי פעילות אלה. בעל תארים שניים מאוניברסיטת קיימברידג' ומאוניברסיטת תל אביב (בהצטיינות). יו"ר ועדת קניין רוחני בלשכת עורכי הדין בישראל (מחוז תל אביב והמרכז). מוסיקאי ובעל ניסיון בינלאומי בתעשיית המוסיקה.
הבהרה: התכנים והמידע דלעיל אינם ממצים את הנושא ואינם מהווים ייעוץ משפטי ו/או מקצועי כלשהו, ואין להסתמך עליהם. כל הזכויות שמורות לעו"ד אייל ברוק.
