זה מאוד מספק לראות את היצירה שעמלת עליה,

יוצאת לאור ונהנית מחיים משלה.

אך כיום, בעידן הדיגיטלי בו העתקות, “גניבות” ושימוש ללא הרשאה ביצירות,

הפך להיות קל ביותר – מהר מאוד הסיפוק יכול להפוך לתסכול,

כשאתה מגלה שמישהו ללא רשות,

השתמש בתמונה, גרפיקה או במנגינה שהלחנת,

או העתיק יצירה שכתבת, ואף חתם בשמו – לדוגמא.

 

הפרת זכויות יוצרים היא עשיית פעולה (או הרשאה לאחר לבצע פעולה) מהפעולות המפורטות בחוק

אשר הינן זכויות בלעדיות של היוצר, לדוגמא: העתקת היצירה, ביצוע פומבי, שידור, השכרה, עשיית יצירה נגזרת,

העמדה לרשות הציבור (העלאה לאינטרנט), ובכל ככל שלא מדובר בשימוש הוגן.

 

החוק מגן עליכם בפני העתקות, “גניבות” ושימוש ביצירה שלכם ללא הרשאה,

וקובע פיצוי סטטוטורי (ללא הוכחת נזק) של עד 100,000 ₪ לכל הפרה

סכום שיכול בקלות לגדול, בהתאם להיקף ההפרות וסוגיהן.

וזה אומר, שאדם שמעתיק יצירה, מפרסם, מבצע אותה בפומבי, משדר אותה,

עושה ממנה יצירה נגזרת או משכירה לצרכי מסחר וללא הרשאה,

או מעמיד אותה לרשות הציבור (למשל ע”י העלאה לאינטרנט)

ומאפשר לאחרים להשתמש בה, וזאת ללא הרשאה מאת בעל זכויות היוצרים,

למעשה, מפר את זכות היוצרים, וחושף את עצמו לתביעה משפטית ולתשלום פיצויים.

הזכויות של בעל זכויות היוצרים חלות לא רק על היצירה בשלמותה,

אלא גם על חלק מהותי ממנה,

ולכן הפרת זכויות יוצרים עלולה להתבצע

גם במצב שבו נעשה שימוש ללא הרשאה, בחלק מסוים מהשיר, טקסט או היצירה –

כמו בפרשת אסף אבידן והאח הגדול:

אסף אבידן תבע את חברת קשת,

על שימוש בשיר שלו לפרומו של אחד מפרקי הסיום של “האח הגדול”.

השיר לא נוגן במלואו בפרומו, וגם הקטע שנכלל בפרומו לא נוגן ברצף,

אלא עובד ונערך לטובת הפרומו, ע”י חיתוך והדבקה של קטעים,

שהתאימו לתוכן הדברים שנאמרו על ידי דיירי “האח הגדול”.

אורכו של הפרומו היה חצי דקה –

בית המשפט פסק לטובת אבידן, סכום של 85,000 ש”ח.

בחו”ל, היקף הפיצויים עשוי להגיע למיליוני דולרים, כמו במקרה של הזמר פארל וויליאמס,

שפסק דין שניתן נגדו לאחרונה, חייב אותו לשלם 7.4 מיליון $

בגין הפרת זכויות יוצרים בשיר של הזמר מרווין גיי.

 

אבל לא רק חברות וגופים גדולים נתבעים בבית המשפט על הפרת זכויות יוצרים.

כמו במקרה, בו בעלת חנות פרחים הגישה תביעה כנגד עובד לשעבר,

אשר פתח חנות מתחרה והשתמש בצילומים שצילם עבור החנות בה עבד,

אשר שימשו כקטלוג תמונות של החנות.

לאחר שהנתבע עזב את עבודתו,

ופתח חנות פרחים מתחרה ממש בסמוך לחנות בה עבד קודם,

נודע לתובעת כי הוא משתמש בקטלוג התמונות שהיה בבעלותה.

התובעת טענה כי המדובר בתמונות שהיו בבעלותה,

שכן צולמו, לבקשתה, במסגרת העבודה ובמהלכה,

ועל כן זכויות היוצרים בהן שייכות לה בלבד.

בית המשפט קיבל את טענת התובעת,

וקבע כי הנתבע ישלם לתובעת פיצויים בסך 35,000 ₪

וכן פסק שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקלים,

וזאת למרות שהנתבע טען שהוא פעל בתום לב.

 

זכויות יוצרים, חלות על מגוון רחב של יצירות,

תמונה, קליפ, פורמט, שיר, קומיקס, אנימציה, פסל אמנותי, ואפילו על פונטים…

כך, בפרשת קורן ירושלים נגד מיקרוסופט,

חברת מיקרוסופט נתבעה,

בטענה כי היא הפרה את זכויות היוצרים על הפונט “קורן ירושלים”

ועשתה שימוש בגופן “קרן גוטמן”, שזהה כמעט לפונט האמור.

בית המשפט המחוזי, קבע כי קיים דמיון מהותי, המגיע כמעט לכדי זהות,

בין גופן “קורן” לבין גופן “גוטמן – קרן”,

פסק לטובת התובע שבוצעה הפרת זכויות יוצרים,

וקבע פיצוי כולל בסך של 400,000 ₪

ובנוסף שכר טרחת עו”ד בסך של 120,000 ₪

בנוסף, הוציא צו מניעה שאוסר על מיקרוסופט לשווק, למכור או להפיץ

תוכנות הכוללות את הפונט קרן – גוטמן.

 

חשוב לציין,

שאכן קיימות הפרות זכויות יוצרים שנעשות בתום לב וללא כוונה –

אבל גם במקרים כאלו, החוק מגן על זכויות היוצרים שלכם.

יתרה מזאת, הפרה עשויה להתקיים גם באופן לא מודע,

כאשר אדם שמע לדוגמא שיר מסוים, וכעבור מספר שנים יצר יצירה הכוללת את הלחן של השיר הראשון.

מקרים כאלה כבר קרו, אפילו ליוצרים מפורסמים מאד, כמו ג’ורג הריסון מהביטלס,

שנאלץ לשלם יותר מחצי מיליון דולר, בשל “העתקה לא מודעת” משיר של להקת ה”שיפונ’ס”.

 

בנוסף לפיצוי הסטטוטורי הכספי הקבוע בחוק,

רשאי בית המשפט להעניק צווי מניעה כנגד שימושים ביצירה,

להורות על צווים למתן חשבונות, להורות על השמדת עותקים מפרים,

להעביר את הבעלות לידי התובע ולהעניק סעדים נוספים.