בשנת 1989, בעודי תלמיד בבית ספר תיכון,

הצטרפתי כקלידן ללהקה עם עוד ארבעה חברים, שפשוט נהנו ליצור מוזיקה יחדיו.

בקיץ של שנת 1990 השתתפנו בתחרות “רוק ירוק” ברעננה,

כאשר הפרס לזוכה במקום הראשון, היה הפקת “סינגל” ע”י חברת התקליטים “פונוקול” –

לשמחתנו הרבה, זכינו במקום הראשון.

השיר שביצענו בתחרות היה “הקיץ האחרון”,

ללהקה שלנו קראו “שפיות זמנית”.

 

לאחר הזכייה, חברת התקליטים “פונוקול”

הודיע לנו שבמקום להוציא רק סינגל,

היא תממן ותפיק לנו תקליט שלם – היינו בעננים!

בסופו של דבר, הפרס של סינגל בודד הפך לקריירה של שני אלבומים,

ומסע מרתק של כמעט שש שנים.

השיר “הקיץ אחרון” הפך ללהיט גדול,

בשנת 1991 הוא זכה בתואר “שיר השנה”,

ועד היום, 25 שנים אחרי (!), מחזיק בשיא ישראלי,

בתור השיר ששהה הכי הרבה שבועות במצעד הפזמונים – 54 שבועות.

אלבום הבכורה שלנו מכר כמעט 15,000 עותקים,

סה”כ הזכייה בתחרות הובילה ללהיט ענקי ששבר שיאים בתעשיית המוזיקה,

הוצאת שני תקליטים, הופעות רבות בכל הארץ –

מרוקסן והלוגוס המיתולוגיים ועד לאירועי ענק בפני עשרות אלפי אנשים,

ובעיקר כיף ואושר צרוף מתקופת של 5 שנים שבה יצרנו, ניגנו ונהנינו –

 

 

אחרי הניסיון המוצלח עם להקת שפיות זמנית בישראל,

רציתי לנסות ולממש את החלום והתשוקה למוסיקה גם בחו”ל.

החלטתי לנסוע ללמוד באנגליה, ערש התרבות, שם זכיתי במלגה לנגן בעוגב.

הלימודים בחו”ל היו עבורי תקופה מופלאה.

גרתי באיזור מופלא ופסטורלי, בו שיקספיר התגורר ויצר, ניגנתי בעוגב בכנסיה מהמאה ה-11,

שרתי במקהלה, ובעיקר זכיתי בתקופה בה נחשפתי לתרבות עשירה,

ולצד לימודי המשפטים, למדתי במקביל לתאר של אמן מבצע בעוגב,

ועסקתי בפעילות מוזיקלית נרחבת, כנגן וכחוקר אקדמי.

 

לאחר שסיימתי את לימודי המשפטים והוסמכתי כעו”ד,

החלטתי ללכת עם הלב ולחזור לאנגליה לתקופה נוספת של פעילות מוזיקלית,

לפני שאני נשאב לחיים ה”רציניים” של עבודה, משפחה וילדים.

וכך, בשנת 1999, נסעתי לאנגליה לבדי, עם חלום בלב וכמה מאות דולרים בכיס.

כעבור זמן קצר הצטרפתי ללהקה בריטית בשם Coppenine דרך מודעה בעיתון “מלודי מייקר”.

תחילתו של מסע מרתק שנמשך כמעט שנתיים.

כיוון שלא יכולתי לעבוד באנגליה, נאלצתי להתקיים בצמצום רב,

פעמים רבות מצאתי את עצמי בבית, באנגליה המושלגת, וחי על אורז וקארי –

אך אני יכול לומר שתקופה זו, בה ניגנו  והלכנו עם החלום שבלב – היתה מהמאושרות בחיי!

 

בהתחלה, ולמשך תקופה של חודשים,

הופענו בפאבים מקומיים באיזור קובנטרי מול קהל מקומי.

ואז פתאום דברים התחילו לקרות….

הוזמנו להופיע במועדון הנודע Ronnie Scott’s שבברמינגהם.

בהתחלה הופענו באולם הקטן, לצד להקות חדשות נוספות.

בהמשך, נבחרנו להופיע בבמה המרכזית במסגרת Songwriters Festival

לצד להקה אנונימית באותם ימים, שהוציאה את סינגל הבכורה שלה.

ללהקה קראו Coldplay…

 

כעבור מספר שבועות, בעודי יושב בבית המושלג, וקורא עיתון,

לפתע צדה את עיני מודעה על תחרות להקות מטעם חברת התקליטים Mercury  .

נרשמנו לתחרות ושלחנו את החומרים שלנו,

אך ידענו שנרשמו מאות להקות ויש רק זוכה אחד…

הפרס הגדול היה לחמם את להקת הקרנבריז בוומבלי או ב National Exhibition Centre (N.E.C.)!

כעבור מספר שבועות, יצרו איתנו קשר נציגי התחרות,

ובישרו לנו שאנחנו בין שלושת המועמדים הסופיים.

אין צורך לתאר את ההתרגשות ושמחה שהרגשנו,

לצד המתח הגדול שחשנו, והשאלה האם ניבחר כזוכים בתחרות.

 

מספר ימים לאחר מכן, הודיעו לנו נציגי הלהקה,

שנבחרנו על ידי הקרנבריז בעצמם כלהקה שתחמם אותם!

מדהים שזכינו מתוך מאות להקות. לקרוא לזה מזל? גורל?

לא יודע, אבל זו היתה תחושה מדהימה..

התחלנו בחזרות נמרצות לקראת האירוע. ההתרגשות הגיעה לשיאה ביום האירוע,

כשאספו אותנו בשעה 15:00 (בלימוזינה) לנסוע להופעה באצטדיון.

ליווה אותנו בחור סקוטי בשם ג’ון שתפקידו לדאוג לכל צרכי הלהקה.

האולם עצמו הוא אולם ההופעות ענק המכיל למעלה מ-10,000 איש.

באותו שבוע הופיעו בו סטינג, שר, פטשופ בויז, סימפלי רד,

קליף ריצ’ארד, מועדון תרבות, ובויזון.

הוקצה לנו חדר אמנים, צמוד לזה של הקרנבריז, וכדי שנתארגן לקראת ההופעה.

אחרי הצהריים נקראנו לבצע Sound Check  (“באלאנס”) – בדיקת הסאונד של ההרכב.

לפנות ערב, זכינו לאכול ארוחת ערב של 8 מנות גורמה, ביחד עם הקרנבריז.

דולורס (הזמרת של הקרנבריז) חייכה אלי.

מדהים איך רק לפני שבוע ישבתי בבית בשלג, אוכל בעיקר אורז וקארי,

ופתאום אנחנו מופיעים ב N.E.C.  עם הקרנבריז וסועדים איתם בארוחת ערב לאניני טעם..

 

הארוחה הסתיימה ועוד מעט עולים להופיע.

אני עליתי ראשון לבמה, התרגשתי קצת, אבל מהרגע הראשון שניגנו ההתרגשות נעלמה וההופעה עצמה היתה מדהימה ומרגשת. אושר צרוף. חוויה של פעם בחיים.

אחרי ההופעה נגשה אלי בחורה בריטית ושאלה איפה אפשר להשיג את הדיסק שלנו ושהיינו מצויינים.

חלומות מתגשמים! הכל אפשרי.

תמונה קרנבריז כתבה

המשכנו להופיע ובעקבות הזכייה בתחרות, גם נוצרו קשרים עם בכירי המפיקים המוזיקליים והמנהלים בעולם (רדיוהד, יוריתמיקס, טרוויס), אך חברי ההרכב נאלצו להמשיך לעבוד בעבודות שונות, ולא יכולים היו להקדיש את מלוא זמנם ומחויבותם למוסיקה.

כיוון שאני לא יכולתי לעבוד באנגליה, החלטתי,

אחרי כמעט שנתיים –  וחוויות מופלאות – לחזור לארץ.

 

רציתי להמשיך ולשלב בין העולם היצירתי לעולם המשפטי והעסקי.

עבדתי תחילה בחברת השקעות בתחומי המדיה והבידור.

הייתי מעורב בהפקות סרטים (“סוף העולם שמאלה”),

ובהשקעות בפרויקטים מעניינים נוספים.

במהלך השנים, גם הקמתי עם שני שותפים, חברת סטארט אפ בשם Scentcom

שעוסקת בפיתוח טכנולוגיית ריח דיגיטלית.

המסע היזמי הוא מסע מרתק והוא נושא בפני עצמו.

כעורך דין, זכיתי להצטרף לאחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בתחום הצווארון הלבן, ובמסגרת זו, ייצגתי אנשי עסקים בכירים ופוליטיקאים ידועים,

בכמה מהפרשות הגדולות והמתוקשרות ביותר בתחום.

אך כעבור מספר שנים, ולמרות היוקרה בעבודה מסוג זה,

התשוקה שקיננה בי לעולם היצירתי גברה,

ולכן החלטתי לחזור לתחום היצירתי ולתרום ליוצרים מניסיוני האישי.

 

העיסוק שלי בתחומי זכויות היוצרים והקניין הרוחני הוא בדיוק השילוב בין

העולמות שמרכיבים את חיי: העולם היצירתי, והעולם המשפטי / עסקי.

במשך 6 שנים שימשתי כיועץ המשפטי של חברת התקליטים הליקון,

ובמסגרת זו ייצגתי את החברה, שחתומים בה רבים מבכירי האמנים בישראל,

מעידן רייכל, נינט, שירי מימון, אביב גפן, פבלו רוזנברג ואמנים רבים וטובים נוספים,

והינה הנציגה של חברת הענק הבינלאומית יוניברסל בישראל.

 

בהמשך, הקמתי משרד עורכי דין עצמאי

תוך התמקדות בתחומי היצירה (Creative Industries),

מתוך רצון לתרום מהניסיון הרב שצברתי בארץ ובחו”ל, ליוצרים

(החל מאלו שבתחילת דרכם, ועד לכוכבים בינלאומיים)

כמו גם לחברות בתחומי פעילות אלו,

על מנת לעזור להם בבניית הקריירה או המוצר שלהם בצורה עסקית ויעילה,

להימנע ככל שניתן מ”בורות” בדרך,

ולסייע להם למקסם את הערך הרב שקיים בקניין הרוחני,

בין אם מדובר בשיר, סרט, פורמט טלויזיוני, תמונה, מוצר תעשייתי, פטנט וכו’.

 

אלא שדווקא לאור ההצלחה האפשרית כיום, חשוב לדעת להגן על הזכויות שלכם.

במסגרת העבודה שלי אני פוגש יוצרים רבים,

שמפסידים את הזכויות ביצירה שלהם והכנסות רבות ממנה,

בצורה לגמרי חוקית – רק בגלל שהם לא חשבו מראש, לאן היצירה שלהם יכולה להתגלגל.

 

מהי הטעות הכי נפוצה בתחום המוזיקה וכמה היא תעלה לך?

חשוב לדעת, אם לא תסדירו מראש את הזכויות הכלכליות ביצירה שלכם,

ותיקחו בחשבון לאן היצירה שלכם יכולה “להתגלגל”,

זה עלול לעלות לכם בהפסד רב של תמלוגים..

כמו במקרה שלי ושל להקת שפיות זמנית:

רצינו לעשות מוזיקה ופחות הבנו, בשלב זה של החיים,

את ההיבטים המשפטיים והכלכליים של תעשיית המוזיקה,

ולא חשבנו על העתיד.

לכן, כשקיבלנו הסכם ארוך מחברת התקליטים,  היינו נלהבים לחתום.

אמנם ניהלנו מו”מ קצר, אבל בתור להקה מתחילה של בני עשרה,

העברנו את הזכויות על רכיבים שונים של היצירה המוסיקלית,

כולל על מה שנקרא המאסטר (ההקלטה המוסיקלית) –

מבלי להבין לעומק את ההשלכות הכספיות של העברת הזכויות.

 

בגלל שהיינו בני נוער, לא חשבנו יותר מידי על כסף, על העתיד, או על הזכויות שלנו,

וכך הפסדנו הכנסות של מאות אלפי שקלים,

מתמלוגים על השמעות פומביות ומשימושים שונים בהקלטות של היצירות.

 

או למשל, כמו במקרה המפורסם, של הצלם צ’ארלס או’ריר –

צ’ארלס הוא צלם חובב טבע שאהב לצלם נופים באזור מגוריו בקליפורניה.

יום אחד הוא צילם תמונה יפה ומיוחדת של גבעה מוריקה,

על רקע של שמיים כחולים ומעוננים, צילום הידוע בשם “בליס”.

כשצ’ארלס קיבל טלפון מחברת מיקרוסופט,

שביקשה לקנות את הזכויות על התמונה שצילם.

הצלם לא ידע עבור מה מיקרוסופט מבקשת את הזכויות לצילום,

הוא מיהר להשיב בחיוב ומכר את הזכויות והבעלות על התמונה למיקרוסופט בסכום נמוך יחסית.

 

תמונה זו הפכה לימים לשומר המסך של Windows XP

ולמעשה לתמונה הנחשפת ביותר בעולם – למעלה ממיליארד פעמים.

אילו רק צ’ארלס היה מסדיר מראש הסכם, שמתגמל אותו לפי מספר חשיפות או הורדות…

 

באילו מקרים צריך לשמור על הזכויות שלכם?

נקודה נוספת שכדאי לתת עליה את הדעת – היא שכיום להצלחה יש פנים רבות,

והיא משכפלת את עצמה במדיות ופורמטים שונים,

ובתור יוצרים, חשוב לוודא מראש מה קורה לזכויות שלכם, במקרים בהן לדוגמא:

ç תסריט שכתבתם לסדרה מקומית, נרכש ומופק במדינה אחרת.

ç שיר שהלחנתם, הופך לשיר נושא של סדרת טלוויזיה פופולרית.

ç גרפיקה שיצרתם עבור דמויות למשחק מחשב, מככבת בשובר קופות בהוליווד,

או הופכת לבובות פיזיות שילדים משחקים איתן.

ç ספר שכתבתם הודפס ויצא לאור, יוצא לאור בפורמט e-book, או הופך למחזה בתאטרון,

ç או שהאפליקציה שיצרתם ומכרתם, משמשת כפורמט לתכנית טלוויזיה.

 

על מה צריך להסתכל?

ההצלחה משמחת בהחלט, אבל שימו לב –

כדי שתיהנו מהתגמולים, גם כשהיצירה שלכם פורשת כנפיים ומצליחה,

לפני כל הסכם עליכם לבדוק ולשקול 3 נקודות קריטיות:

איזה שימוש יעשה ביצירה שלכם: באילו פלטפורמות? באיזה טריטוריות? לכמה זמן?

מה ההיקף של השימוש הצפוי ביצירה שלכם?

מה קורה במקרים שהיצירה מצליחה, ורוצים להשתמש בה בפורמטים או ערוצים אחרים?

הנקודות האלו יהוו בסיס שממנו תוכלו לשקול את סוג ההסכם ולהרכיב אותו,

כך שיתאים עבורכם ויגן על הזכויות שלכם.

 

כמובן, שהנקודות שהעליתי כאן הן כלליות, ויש לבדוק כל מקרה לגופו, על מנת לדאוג

בצורה הטובה ביותר לאינטרסים שלכם.