תעשיית הפורמטים הישראלית משגשגת בשנים האחרונות ברחבי העולם, וישראל הפכה ל”מעצמת פורמטים” ויצרנית תוכן טלוויזיוני משמעותית וקריאיטיבית, אשר מצליחה לעורר עניין, לפתח וליצור פורמטים מוצלחים, ולמכור אותם לעשרות מדינות ברחבי העולם, בהיקף של כמעט 400 מיליון דולר בשנת 2016, החל מה”כספת” בתחילת שנות האלפיים, דרך “בטיפול” (2006) ועד ל”חטופים” – “הומלנד”, “לעוף על המיליון”, “המשדרגים”, “רמזור”, “הכוכב הבא”, “מחוברים” ועוד פורמטים רבים של סדרות טלויזיה, מדיה דיגיטלית, אינטרנט וטלויזיה אינטראקטיבית.

בשנת 2016 נערך ביוזמת מכון היצוא כנס בנושא ייצוא פורמטים, אשר זכה להצלחה רבה, ואשר השתתפו בו כמאה אורחים מחו”ל מעשרות מדינות.

עולה השאלה האם ניתן להגן על הזכויות בפורמט טלויזיוני?

חוק זכות יוצרים קובע הגנה על ארבעה סוגים של יצירות: יצירות ספרותיות, אמנותיות, דרמטיות ומוסיקליות. יצירה דרמטית, הינה, בין היתר, גם יצירה קולנועית, הכוללת גם יצירה טלווזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלווזיונית”.

אלא שבדרך כלל המפתח להצלחת פורמט הינו הרעיון הייחודי העומד בבסיסו. כך למשל, הרעיון המרכזי בפורמט “הישרדות” הינו קבוצת אנשים הנבחרת על ידי ההפקה , אשר נשלחת למקום קשה למחיה, כגון אי בודד, והם נדרשים לחיות שם תקופת זמן, להתמודד במשימות שונות ועל פי תוצאות המשימות לקבל פרסים שונים ולקבוע מי ממשיך במשחק ומי מודח.

האם ניתן להגן על הרעיון העומד בבסיס הפורמט?

סעיף 5 לחוק זכות יוצרים, קובע כי זכות יוצרים ביצירה  לא תחול על רעיון, ואולם על דרך ביטויו תחול זכות היוצרים.

ההבחנה בין רעיון לבין צורת הביטוי הינה מהעקרונות החשובים ביותר בדיני זכויות יוצרים, והיא מנסה לאזן בין הצורך לתת תמריץ ליוצר על שימושים ביצירתו, לבין הצורך לאפשר לציבור הרחב ליצור ולקדם את התרבות. לפיכך, קו העלילה הכללי שביסוד סיפור, מחזה, סרט או אפילו סגנון מוסיקלי הם בבסיסם רעיונות, ודיני זכויות יוצרים לא יגנו עליהם דרך כלל, אלא על צורת הביטוי שלהם, כפי שבאה לידי ביטוי ביצירה.

המשמעות היא שלא ניתן להגן על הרעיון המרכזי הגלום בפורמט, לדוגמא מירוץ מסויים, שבסופו זוכים במיליון ₪.

יחד עם זאת, בהחלט ייתכן שתינתן הגנה לשילוב ייחודי של מרכיבים שונים של היצירה. כך למשל, במידה והפורמט מתאפיין במאפיינים ייחודיים דוגמת תפאורה מסויימת, כללים ייחודיים לפורמט, סגנון הצילום וההפקה, מוסיקה ייחודית, מיקום ייחודי, דרכי בחירת המנצחים וכיו”ב, הרי שהללו עשויים להוות את אופן הביטוי של הרעיון, אשר עליהם ניתן להגן.

הקו המפריד בין רעיון לבין ביטוי אינו תמיד קל להבחנה.

אמנם אין הגנה על “רעיון כללי”, אולם קיימת הגנה במידה מסוימת על מרכיבים “רעיוניים” שביצירה, שאינם בבחינת דרך הביטוי ה”מילולית” או ה”מוחשית” של היצירה: ככל שמדובר ביצירה המבטאת רעיון שהוא יותר “אמנותי” מאשר “שימושי”, כך קיימת נטייה להעניק הגנה למרכיבים מופשטים יותר שביצירה, אשר ניתן לסווגם כמרכיבים בעלי סממנים של “רעיון”[1].

נושא ההגנה על פורמט טלויזיוני נדון בישראל עוד בתחילת שנות התשעים בפרשת “בשידור חוקר”, כאשר רשות השידור  הגישה בקשה למניעת שידור התוכנית בשידור חוקר על ידי חברת ג.ג. אולפני ישראל ירושלים, רפי גינת ואח’, שלטענתה הפרה את זכויות היוצרים שלה בתוכנית המקורית אשר שודרה על ידיה עוד משנת 1986.

בפרשה זו, קבע בית המשפט כי נעדר יסוד המקוריות מהפורמט, וכך לדוגמא למרות שיש דימיון כללי בין מבנה האולפן של המבקשת לזה של המשיבים, הרי שדימיון כזה קיים גם עם האולפן של התוכנית הבריטית Crime Watch אשר היתה הותיקה מבין שלוש התוכניות, וכי לא ניתן לומר ש”המשיבים העתיקו את התפאורה, הסט, הפתיחה וכל הקשור בכך” מתוכנית המבקשת, ולכן דחה את התביעה.

מאז נדונו במקרים שונים בישראל, דוגמת תביעת חברת אנדמול כנגד ערוץ 10 על הפרת זכויות האח הגדול בתוכנית 24/7 הדור הבא; תביעה של ערוץ 10 כנגד רשת בנושא הפורמט “הישרדות”, וכן בעולם, דוגמת תביעה של חברת CBS  כנגד חברת ABC בנושא רעיון כללי של תוכנית הדומה לתוכנית “האח הגדול”.

הפרה של זכויות יוצרים בפורמטים, יכולים להניב פיצויי עתק, כמו במקרה של הפורמט “מי רוצה להיות מיליונר”, בו נקבע שדיסני תשלם פיצוי בהיקף של 319 מיליון דולר לסלדור, בעלת הזכויות בפורמט.

אז כיצד ניתן להגן על הפורמטים שיצרתם:

יש לנקוט בשילוב של אפיקים הרתעתיים לצד אפיקים מסחריים פרקטיים:

1.   מומלץ להעלות את הפורמט על הכתב ולהפקיד את “ספר הפורמט” (“בייבל”) שיצרתם אצל עו”ד העוסק בנושא זכויות יוצרים, או אף להפקידו בספריית הקונגרס בארה”ב. הפקדה זו עשויה לשמש לצרכים ראייתיים, וכן יצירה מעין זו עשויה לשמש כ”יצירה ספרותית”, המוגנת בעצמה מכוח חוק זכות יוצרים;

2.   מומלץ להגן על רכיבים נוספים של הפורמט דוגמת שמו, באמצעות הגשת בקשות לרישום סימן מסחר;

3. מומלץ להחתים גורמים שונים עימם באים במגע בקשר לפורמט על הסכמי סודיות;

4. מומלץ להשתמש בהגנות חוזיות ועריכת הסכמים בעניין פיתוח הפורמט, הפקתו ומסחורו.

כאשר כל אלה, לצד פרמטרים פרקטיים, דוגמת גישה לידע מעשי מוכח להפקת פורמט שכבר נמכר בהצלחה; מוניטין טוב והצלחות מוכחות; וכן צמצום האופציה לתביעות משפטיות ורכישת וודאות משפטית  –  יגבירו את הסיכויים שלכם להגן על התוכן שיצרתם ולמסחרו, ויפחיתו את הסיכון שיעתיקו את הפורמט שיצרתם.

 

[1] ראו ראו אורית פישמן אפורי “זכות הגזירה וההגנה על רעיונות בדיני זכויות יוצרים”, המשפט  17 (תשס”ד) בעמ’ 44.