בהתאם לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש) תשל”ב – 1972:

“סימן” – אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה;

“סימן מסחר” – סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם;

 

סימן מסחר רשום מקנה לבעליו זכות ייחודית לעשיית שימוש בסימן הרשום על מוצרים או שירותים מהסוג שלגביהם נרשם הסימן, כאשר הזכות הינה בעיקרה למנוע מכל אדם לעשות שימוש בסימן בנוגע למוצרים או לשירותים נשוא הסימן. בעל הסימן רשאי, בין היתר, להעביר זכויות אלו בסימן ולהעניק רישיונות שימוש בסימן המסחר הרשום.

 

קיימים מספר סוגים של סימני מסחר:

סימן מסחר” – סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם;

סימן שירות” – סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין השירות שהוא נותן;

סימן מאשר” – סימן המיועד לשמש בידי אדם, שאינו מנהל עסק, לאישור מקורם של טובין פלונים שיש לו ענין בהם, מרכיביהם, דרכי ייצורם, איכותם או תכונה אחרת מתכונותיהם, או לאישור טיבו, איכותו או סוגו של שירות פלוני שיש לו ענין בו;

סימן קיבוצי” – סימן מסחר או סימן שירות השייך לחבר -בני -אדם שיש לו ענין בטובין או בשירות שהסימן מיועד לציינם, וחברי החבר משתמשים, או מתכוונים להשתמש, באותו סימן לגבי הטובין או השירות;

סימן מסחר מוכר היטב” – סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק;

 

הקטגוריות השונות של סימני המסחר והיקף ההגנה  החל עליהן:

חשוב לציין כי לא כל שם ניתן לרישום כסימן מסחר. בנוסף להגבלות הקיימות בפקודה ביחס לסימנים הכשירים לרישום, הרי שמעצם טבעו, רישום סימן המסחר, מפקיע מידי אחרים את היכולת לעשות שימוש בסימן, ולכן נקבעו קטגוריות שונות של שמות מסחריים:

שמות שרירותיים;

שמות מרמזים;

שמות מתארים;

שמות גנריים.

 

היקף ההגנה החל על כל אחת מהקטגוריות הללו הוא שונה. פסק הדין המנחה, בנוגע להיקף ההגנה הניתנת לשמות מסחריים, הוא ע”א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע”מ – עיתון “משפחה” נ’ אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע”מ – עיתון “משפחה טובה”, פ”ד נה(3) 933 (להלן: “עניין משפחה”). באותו עניין התייחס כב’ השופט מ’ חשין לקטגוריות השונות של שמות מסחריים, ולרציונל העומד בבסיס ההגנה השונה הניתנת לכל קטגוריה:

 

“הקטגוריה האחת מכילה שמות גנריים… שם גנרי אינו זכאי להגנה בעוולה של גניבת עין. טעם הדבר: אין אדם זכאי להשתלט על שם גנרי, שכן זכותם של כל העוסקים במקצוע לתאר מוצריהם בשמם הגנרי. עורך-דין לא יוכל להשתלט על “עריכת-דין” ומוכר מנועים לא יקנה מונופולין ב”מנועי דיזל”…קטגוריה שנייה כוללת שמות תיאוריים, דהיינו שם המתאר תכונות או רכיבים של נכסים או של שירותים… בדין סימני המסחר, כך אף בדין גניבת עין, לא יזכה שם מתאר לרישום ואף לא יזכה להגנה, שהרי אין זה ראוי כי יינתן לבעל עסק להשתלט על מילה השגורה בשפה. חריג לכלל יהיה במקום שבעל העסק רכש במהלך עסקו אופי מבחין לשם הטובין, אופי המייחד אותו שם מיתר הטובין בני-מינו. במקרה זה יכול בעל השם שיזכה בהגנה, ושימוש באותו שם בידי מתחרה יהא בבחינת הטעיה… קטגוריה שלישית כוללת שמות רומזים (מרמזים), והם שמות שכשמם כן-הם: מרמזים הם על הטובין בלי שמתארים הם אותם מפורשות. בסימנים אלה יש “…זיקה מחשבתית מסויימת בין הסימנים לבין הטובין נושאי הסימנים, אך הקשר בין הסימנים לבין הטובין מצריך מחשבה קצרה מטעם הצרכן, בטרם יוכל הצרכן לקשר בין הסימנים לבין מקור הטובין נושאי הסימנים”… שמות אלה זוכים להגנה. נוסיף כי אפשר ששמות מסוימים יהיו תיאוריים לטובין מסוימים אך באשר לטובין אחרים יהיו אך מרמזים או דמיוניים. קטגוריה רביעית כוללת שמות “שרירותיים” או שמות דמיוניים. אלה הם שמות – או צירופי אותיות, מילים, סימנים וכיו”ב – שהומצאו מעיקרם כסימנים בעלי אופי מבחין לטובין מסוימים. סימנים אלה לא נועדו, מלידתם, אלא כדי לייחד טובין מסוימים. שמות אלה הם בעלי העוצמה המרבית, וזוכים הם להגנה רחבה הן בדיני גניבת עין הן בדיני סימני מסחר…” (פסקאות 11-12; וראו גם ע”א 8981/04 אבי מלכה -“מסעדת אווזי הזהב נ’ אווזי שכונת התקוה (1997) ניהול מסעדות בע”מ, [פורסם בנבו], 27.9.06, בפסקה 16, להלן: “עניין אווזי”).

 

על הרציונל בבסיס ההגנה המצומצמת המוענקת לסימני מסחר תיאוריים או גנריים אמר כב’ השופט מ’ חשין בעניין משפחה את הדברים הבאים:

 

“צימצומה והגבלתה של ההגנה הניתנת למילת תיאור או לשם שגור בשפה נועדו, כמובן, למניעת הקנייתו של מונופולין לבעל עסק ולעידוד התחרות החופשית באורח המשרת למרב את קהל הצרכנים. המשפט לא יתיר לפלוני להפקיע מילה מן השפה לטובת עסקו, ומכאן זהירות-היתר שאנו מחוייבים בה” (פסקה 14).

 

בעניין משפחה קבע בית המשפט כי השם “משפחה” שייך לקטגוריה של שמות תיאוריים, ולכן אינו זכאי להגנה, אלא אם יוכח כי רכש משמעות משנית עקב שימוש בפועל.

 

לסיכום, סימן מסחר הינה כלי רב ערך, מבחינה משפטית, הרתעתית, שיווקית ומסחרית.

טרם הגשת הבקשה לרישום סימן המסחר, מומלץ לבדוק עם עו”ד העוסק בתחום, האם ניתן לרשום את הסימן, האם קיים כבר סימן רשום זהה או דומה.

 

במשרדי נשמח לסייע לכם בהגשת בקשה לרישום סימן מסחר בארץ ובעולם.