הגנה על סימן מסחר יכולה להתבצע באמצעות רישום הסימן, וכן באמצעות שימוש בו. היקף ההגנה המוקנה לסימן שנרשם הינו רחב יותר, ולפיכך מומלץ מאד לרשום את סימן המסחר.

כאמור, סימן המסחר מהווה נכס קנייני רב חשיבות ורישום סימן המסחר מקנה לבעליו יתרונות רבים ומשמעותיים, לרבות בלעדיות בשימוש בסימן, יכולת הרתעה בפני מפרים פוטנציאליים, הענקת רישיונות שימוש בסימן, יתרונות באכיפת הסימן ועוד.

רישום סימן המסחר בישראל מתבצע באמצעות הגשת בקשה לרישום סימן המסחר לרשם סימני המסחר, הפטנטים והמדגמים אשר בירושלים.

כמפורט, לא כל שם ניתן לרישום, וקיימות קטגוריות שונות של שמות, הזוכות להגנה שונה.

כמו כן,  פקודת סימני מסחר מפרטת שורה של סימני שאינם כשירים לרישום:

סימנים אלה אינם כשרים לרישום:

(1)   סימן המרמז על קשר עם נשיא המדינה או עם ביתו או על חסותו של הנשיא, וסימן שניתן להסיק ממנו על קשר או חסות כאמור;

(2)   דגלי המדינה ומוסדותיה או סמליהם, דגלי מדינות חוץ וארגונים בין -לאומיים וסמליהם, וכל סימן הדומה לאחד מהם;

(3)   שלטי יוחסין רשמיים, אותות וחותמות רשמיים שמדינה נוהגת לציין בהם פיקוח או ערבות, וכל סימן הדומה להם, וכן סימן שניתן להסיק ממנו שבעלו נהנה מחסות ראש מדינה או ממשלה, או שהוא מספק טובין או מעניק שירותים לראש מדינה או ממשלה, והכל אם לא הוכח לרשם כי בעל הסימן זכאי להשתמש באותו סימן;

(4)   סימן שמופיע בו ביטוי מאלה – “פטנט”, “נרשם פטנט”, “על פי כתב ממלכתי”, “רשום”, “מידגם רשום”, “זכות יוצרים”, “חיקויו של זה – זיוף” – או ביטוי כיוצא באלה;

(5)   סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר;

(6)   סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;

(6א)            סימן הכולל ציון גאוגרפי לענין טובין שמקורם אינו באזור הגאוגרפי המצוין, אם יש בציון הגאוגרפי כדי להטעות ביחס לאזור הגאוגרפי האמיתי של מקור הטובין;

(6ב)            סימן הכולל ציון גאוגרפי נכון מילולית, אולם יש בו מצג שווא כאילו מקורם של הטובין באזור גאוגרפי אחר;

(7)   סימן הזהה עם סמל בעל משמעות דתית בלבד, או הדומה לו;

(8)   סימן שיש עליו תמונתו של אדם, זולת אם נתקבלה הסכמתו של הנוגע בדבר, ואם היא תמונתו של אדם שמת – ידרוש הרשם הסכמתם של שאיריו, זולת אם קיימים לדעתו טעמים סבירים שלא לעשות כן;

(9)   סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;

(10) סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9;

(11) סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית או שם משפחה, אם אינו מוצג בדרך מיוחדת, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9;

(12)            סימן המזהה יין או משקה אלכוהולי הכולל ציון גאוגרפי, אם מקורו של היין או המשקה האלכוהולי אינו באותו אזור גאוגרפי;

(13)            סימן שהוא זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן היטב או לגבי טובין מאותו הגדר;

(14)            סימן שהוא זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב שהוא סימן מסחר רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש.

 

הבקשה לרישום סימן המסחר נבחנת על ידי רשם סימני המסחר, ולעיתים, לשכת סימני המסחר עלולה לסרב לרשום סימן בשל טעמים נוספים, לדוגמא כאשר הסימן מתנגש עם זכויות קודמות של צדדים שלישיים בסימן המסחר.

לפיכך, בעת בחירת סימן המסחר, מומלץ לבצע חיפוש מקדים, אשר נועד להבטיח כי הסימן לא מפר זכויות של צדדים שלישיים.

הבחינה על ידי לשכת רשם סימני המסחר הינה בחינה פורמלית, על מנת לוודא כי  היא עומדת בכל הדרישות הפורמליות; וכן

בחינה מהותית: בחינה האם הסימן כשיר לרישום מהטעמים כמפורט לעיל.

במקרה שלשכת רשם סימני המסחר אינה שולחת השגות כלשהן ביחס לבקשה, הרי שהבקשה לרישום סימן המסחר תפורסם ביומן סימני המסחר.

כל אדם רשאי להגיש התנגדות לרישום סימן המסחר במהלך תקופה של שלושה חודשים מיום הפרסום.

במידה ולא הוגשו התנגדויות בתוך פרק הזמן האמור, או במקרה שבו הוגשה התנגדות ונדחתה, הרי שהסימן יירשם ותונפק תעודת רישום.

תוקף סימן המסחר הינו לתקופה של 10 שנים, כאשר לאחר תום התקופה ניתן לחדש את רישום הסימן לתקופות נוספות בנות 10 שנים, בכפוף לתשלום אגרה.

במקרים מסויימים, ניתן להגיש בקשות למחיקת סימן רשום, מטעמים שונים, לדוגמא שהסימן לא היה כשיר לרישום מלכתחילה, אם לא נעשה בו שימוש בתום לב בסימן וכיו”ב.